מילון מושגים ביחסי עבודה – הגדרות, תנאים, חובות וזכויות

ערך: שמואל משה

מילון מושגים ביחסי עבודה השלם

  • אובדן כושר עבודה

מצב בו עובד אינו מסוגל להמשיך ולעבוד עקב תאונה או מחלה. פיצוי כספי למצב זה בא באמצעות קיצבת נכות מטעם המוסד לביטוח לאומי, מקרן פנסיה מקיפה או תקציבית, מביטוחים שונים, לרבות מביטוח מפני אבדן כושר עבודה.

  • אובליגטורי, הוראות בהסכם

החלק בהסכם עבודה קיבוצי המסדיר את היחסים החוזיים שבין הצדדים להסכם: בין ארגון עובדים והמעביד בהסכם קיבוצי מיוחד; בין ארגון עובדים לארגון מעבידים בהסכם קיבוצי כללי.

  • אורך יום העבודה

בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה: יום העבודה הוא בן 8 שעות. אורכו של יום עבודה  בעבודת לילה, בערב שבת וחג הוא  7 שעות

  • אורך שבוע העבודה

בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה וצו הרחבה בעניין: 43 שעות בשבוע שעליהם ניתן להוסיף עבודה בשעות נוספות. בענפי שרותים מקובל שבוע עבודה נמוך יותר  –   42.5 שעות ואף 40 שעות.

  • אחוז משרה

החלק היחסי של שעות העבודה בפועל לעומת המכסה הרגילה, בין אם זה על בסיס יומי ובין אם זה על בסיס שבועי – עבודה במספר מופחת של ימים.

  • אחזקת טלפון

השתתפות המעביד בהוצאות העובד לאחזקת טלפון בביתו. השתתפות בדמי שימוש ובמכסת שיחות בהתאם לדרגה ועל פי תעריף מקובל.

  • אחזקת רכב

תשלום הניתן לעובד לצורך אחזקת ריכבו ע"י תשלום אגרות וביטוח שנתיים – הוצאות קבועות, ועל-פי מכסת הק"מ שנקבעה לו – הוצאות משתנות.

  • איגוד מקצועי

התאגדות של שכירים לשם הגנה על תנאי עבודתם ושיפורם באמצעות משא ומתן קיבוצי.

  • ארגון ארצי

התאגדות עובדים המועסקים אצל מעסיק אחד שבבעלותו מס' מפעלים בארץ כגון: חב' החשמל, מקורות, קופת חולים וכו', ולהם סמכות לחתום על הסכם קיבוצי.

  • ארגון מעבידים

התאגדות מעבידים לעניינים משותפים ובפרט לצורך משא ומתן, כגון: מרכז השלטון המקומי – ארגון מעבידים של הרשויות המקומיות, לשכת התאום של האירגונים הכלכליים – ארגון המעבידים במגזר הפרטי.

  • ארגון עובדים יציג

ארגון עובדים שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים, שחל עליהם הסכם קיבוצי, ובתנאי שחברים בו לפחות שליש מן העובדים שההסכם הקיבוצי יחול עליהם.

  • ארוחות

הסעדת עובדים במסגרת מפעלית או שוברים למסעדות סמוכות, חינם או מסובסדות תמורת ניכוי חודשי מן השכר.

  • אש"ל

פיצוי כספי על פי תעריפים מקובלים לעובד על הוצאות למזון וללינה שנגרמו לו בשל עבודתו, ובעיקר בשל שהייתו מחוץ למקום עבודתו, בהתאם לחלקי היום (בוקר, צהריים, ערב, לילה, לינה).

בדיקה רפואית ראשונת

 

צורך או חובה שחלה על מעסיק לשלוח עובד לבדיקה רפואית ראשונה לוודא שמצב בריאותו הולם את עיסוקו ובין השאר גם כדי לקבוע את זכויותיו בביטוח הפנסיוני.

בדיקה רפואית שנתית

 

בדיקה המתבצעת אחת לשנה בעיסוקים בהם קיים סיכון לבריאות העובד.

בונוס

 

תשלום לעובד, או לקבוצת עובדים או לכלל העובדים הניתן בגין תרומה אישית או קבוצתית או הישג מיוחד בעבודה וכן כתמריץ לעתיד.

בוררות

הליך של יישוב סכסוכים באמצעות העברת הסוגיות שבמחלוקת לגורם שלישי מוסכם ואשר הוסמך ע"י הצדדים החלוקים לפסוק בעניינם.

בוררות חובה

בוררות הנובעת מכוח חוק  המחייב קיום בוררות בסכסוכי עבודה מסויימים בעיקר בשרות ציבורי חיוני.

בוררות מוסכמת

בוררות הנובעת מכוח הסכם שבין הצדדים, המחייב אותם להפנות סכסוכים אשר יתגלעו ביניהם, לבוררות.

בטיחות בעבודה

 

אמצעים ותנאי עבודה הננקטים על מנת למנוע פגיעה בעבודה, בבריאות העובדים ובבטיחותם.

ביגוד

 

זכות לעובדים לביגוד, לשימושם בעת העבודה, בין באמצעות מתן ביגוד בפועל או שוברים לרכישת בגדים או תשלום במסגרת רכיב שכר בתלוש.

ביטוח אבטלה

ענף ביטוחי של המוסד לביטוח לאומי המבטיח הכנסה לעובד באמצעות דמי אבטלה, בתקופה שהוא מובטל ולא נמצאה עבורו עבודה הולמת.

ביטוח בריאות

ביטוח רפואי הניתן לתושב הארץ במסגרת החוק מ-1995, באמצעות קופות חולים. הביטוח ממומן בחלקו משכר העובד, בחלקו מתקציב המדינה ובחלקו מתשלום ישיר של החולה בגין תרופות שהוא רוכש.

ביטוח גימלה

ביטוח פנסיוני שנועד להבטיח למבוטח ולבני משפחתו, הכנסה בתשלום חודשי קבוע או באופן חד-פעמי  לעת בה יפסיק המבוטח לעבוד בקרות ארוע ביטוחיט כגון: נכות, זיקנה, ובמקרה מוות, תשלום לשאיריו.

ביטוח זקנה

ענף ביטוחי של המוסד לביטוח לאומי שנועד להעניק הכנסה חודשית לעובד בהגיעו לגיל זקנה.

ביטוח מנהלים

תכנית ביטוח חיים שנוצרת מתשלום פרמיות בהתאם לאחוזים מקובלים משכר העובד, כאשר מנכים ממנו סכומים לתגמולים ובמקביל המעביד מפריש סכומים לתגמולים וכן לפיצויי פיטורים.

ביטוח משלים

הבטחת שרותי בריאות נוספים מעבר לאלה הנכללים בסל הבריאות שבמסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. השרותים הנוספים כרוכים בתשלום חודשי לקופת חולים שגובהו תלוי במספר המבוטחים הכולל, ועולה עם עליית גילו של המבוטח

ביטוח נכות

ענף ביטוחי של המוסד  לביטוח לאומי המבטיח קיצבת נכות לאדם עקב ליקוי גופני, או נפשי הנובע ממחלה, תאונה או מום ואין לו כושר להשתכר או שכושרו להשתכר צומצם ב-50% ויותר.

ביטוח פנסיוני מקיף במשק

צו הרחבה שהוחל במשק מ-1/1/2008 על כל המעסיקים והעובדים במשק ותכליתו להעניק ביטוח זקנה, נכות ושאירים לאותם מועסקים שלא היה להם הסדר ביטוחי מקיף עד אותו מועד.

ביטוח רפואי שיניים

ביטוח רפואי המבוצע בנפרד מן הביטוח הרפואי הרגיל, המזכה את המבוטח בביטוח משמר לשיניו או ביטוח פרוטטי (התקנת שיניים, תותבות וגשרים). ההצטרפות לביטוח היא קבוצתית בהסכם בין המעביד, ועד העובדים וחברת הביטוח.

ביטוח שאירים

ענף ביטוחי של המוסד לביטח לאומי שנועד לספק הכנסה לשאירי העובד שהיה מבוטח בביטוח הלאומי והשלים תקופת אכשרה של ביטוח בטרם נפטר.

בית דין למשמעת

בית משפט המוקם על-פי הסכם קיבוצי או חיקוק ומוסמך לדון בעברות משמעת של עובדים. כגון: במסגרת הממשלתית – חוק שרות המדינה – משמעת ובית דין למשמעת במסגרת הרשויות המקומיות. ההרכב היושב בדין מורכב ממשפטן, נציג מעבידים ונציג עובדים.

בית דין לעבודה

בית משפט הדן בתביעות משפטיות שמקורן ביחסי עובד ומעביד, בחוקי עבודה, בסכסוכים קיבוציים, בענייני קופות גמל ופנסיה ובתביעות נגד החלטות המוסד לביטוח לאומי.

גיל פרישה

הגיל שבו עובד זכאי לפרוש מעבודתו מחמת גילו ולקבל גימלה בשל פרישתו. בהתאם לחוק גיל פרישה גברים פורשים בגיל 67 ונשים בגיל 64. לאוכלוסיות מסוימות נקבע גיל פרישה שונה מן המקובל, למשל שופטים בגיל 70.

גיל פרישה מוקדמת

הגיל בו עובד זכאי לגימלה בתנאים מסויימים גם אם טרם הגיע לגיל פרישה. בחוק גיל פרישה נקבע גיל פרישה מוקדמת ל-60 שנה לגברים ונשים, אישה שנולדה עד 04/1956 נתאפשר גיל פרישה אף מוקדם יותר. הגימלה למי שפורש מוקדם מופחתת בהתאם למס' השנים שנותרו עד לגיל הפרישה הקבוע בחוק.

גילום שכר

חישוב שכר ברוטו הנחוץ כדי לשלם לעובד שכר נטו שהובטח לו וזאת תוך התחשבות במסים החלים על השכר (מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות).

גליון שכר (פנקס שכר)

רישומים של המעביד אודות השכר והרכבו, ששילם לעובדיו באמצעות מערכת ממוחשבת לחישוב השכר. על פי סעיף 24 לחוק הגנת השכר, החל מ-1/1/2008 מחוייב כל מעסיק לנהל גליון שכר.

גמול השתלמות

רכיב שכר המקובל במגזר הציבורי ומשולם לעובד לאחר שצבר מכסה מסויימת של שעות השתלמות הרלבנטיות למילוי תפקידו, ובתנאי שעמד בתנאי סף נוספים כגון: דרגה, וותק וכו'.

גמול מיוחד – גמול ב'

גמול כספי הניתן לעובדים ברשויות המקומיות אשר סיימו הכשרתם בקורס לימודי השלטון המקומי. הגמול שווה בערכו לגמול השתלמות והוא מאושר ע"י הועדה לאישור גמול השתלמות בדרוג המינהלי.

גמול שעות נוספות

 

תשלום גבוה הניתן בגין עבודה שמעל למכסת השעות הרגילות של יום העבודה, הנקובות בחוק או בהסכם עבודה. המקובל – 2 שעות נוספות ראשונות בגמול של 125%, השעות הבאות בגמול של 150%.

גימלאי

מי שמקבל פנסיה, – עובד שפרש, שאיריו של עובד שנפטר, שאיריו של פנסיונר שנפטר.

גימלה

תשלום חודשי הניתן לעובד ע"י גורם מבטח בהתאם לנסיבות המצדיקות את מתן הגימלה, במסגרת ביטוח חיים שעשה, קופת פנסיה, ביטוח לאומי, וכו', וכל זאת בהתאם לקשר שבין השכר שקדם למועד קבלת הזכות לגימלה לבין הגימלה.

גרירת וותק

הנסיון המקצועי שרכש עובד במקומות עבודה קודמים  המבטא את הנסיון המקצועי שלו והכשרתו, שניתן כתוספת לוותק במקום העבודה הנוכחי.

  • דירוג-דרגה

בארגונים בהם מוסדר השכר באופן קיבוצי נקבע שכר העובד באמצעות דרוג והדרגה. הדרוג נקבע לעובד לפי השכלתו ותפקידו כאשר שינוי בדרגה מהווה בסיס עיקרי לקידומו בשכר. בשרות הציבורי ובמגזר ההסתדרותי מקובלים עשרות דרוגים ובמגזר הפרטי קיימים דרוגים ספציפיים המותאמית למבנה התעסוקה בארגון.

דמי הבראה

תשלום שנועד לשמש השתתפות המעסיק ביציאתו של העובד לנופש. מאז 1983י  בעקבות צו הרחבה שהוחל על כל המשק, הפך רכיב ההבראה לתשלום ללא התנייה.

דמי ועד

סכום המנוכה משכרו של העובד למימון פעילות ועד העובדים במקום העבודה, והוא בשעור של 0.4% מן השכ 

                  דמי חבר בארגון עובדים

  • סכום המנוכה משכרו של העובד שמטרתו לממן את פעילות הארגון שבו חבר העובד. למשל דמי חבר להסתדרות הכללית החדשה, דמי חבר להסתדרות העובדים הלאומית בגובה 0.95% מן השכר המחוייב בתשלום לביטוח לאומי
  • דמי חברות בעמותה לקידום מקצועי
  • תשלום המועבר לאגודה מקצועית או עמותה לקידום מקצועי בעבור עובד החבר באותה עמותה. התשלום מיועד לביצוע השתלמויות מקצועיות באמצעות העמותה.
  • דמי חופשה
  • תשלום המשולם ע"י המעביד לעובד בגין ימי חופשתו, התשלום מבוצע דרך תלוש השכר או באמצעות קרן חופשה והוא משולם על בסיס השכר הרגיל של העובד כאילו עבד.
  • דמי טיפול מקצועי-ארגוני (מס ארגון)
  • דמי ארגון המנוכים משכרו של העובד לארגון היציג והוא בשעור של 0.8% מן השכר המבוטח בביטוח לאומי. דמי טיפול אירגוני נגבים מעובד שאינו חבר בארגון עובדים אך נהנה מן הפירות של ההסכמים שנחתמים ע"י הארגון היציג.
  • דמי מחלה
  • תשלום לעובד הנעדר מעבודתו עקב מחלה. התשלום מבוצע ישירות ע"י המעסיק או באמצעות קרן מחלה. עובדים שלא חל עליהם הסדר קיבוצי מקבלים דמי מחלה בהתאם לחוק דמי מחלה בגוה 18 ימים לכל שנת עבודה עד לתקרת צבירה של 90 ימים.
  • דמי שביתה
  • בקרות שביתה כאשר המעסיק נמנע מלשלם שכר לעובדיו, על מנת לאפשר לעובדים להתפרנס משולמים להם דמי שביתה מקרן שביתה של הארגון היציג.
  • דמי שתייה
  • תשלום הניתן לעובד המספק שרות אישי, מלצר, ספר ,וכו' ישירות ממקבל השרות ועל-פי שיקול דעתו. דמי השתייה נחשבים כחלק משכר העבודה אם הם מועברים ישירות דרך קופת המעסיק.
  • דרגה אישית
  • דרגה הניתנת לעובד שהגיע לשיא הדרגות במתח הדרוג שלו במשרה שהוא ממלא ועל מנת לקדם אותו, למרות שמתח הדרגות אינו מאפשר זאת.
  • הודעה מוקדמת
  • מתן התראה מראש על פיטורים יזומים ע"י המעסיק או התפטרות היזומה ע"י העובד חוק הודעה מוקדצת לפיטורים והתפארות מבחין בין עובד המועסק במשכורך (על בסיס חודשי) לבין עובד הועסק על בסיס יומי, שעתי וכו' , בקשר עם אורך תקופת ההודעה המוקדמת.
  • הוצאות משתנות
  • החזר הוצאות לעובד עבור שימוש ברכב המתבסס על מס' ק"מ שאושרו לו ובהתחשב במחיר הדלק ככל שהוא מתעדכן מעת לעת.
  • הוצאות נסיעה
  • החזר כספי המשולם לעובד בגין הוצאות נסיעה מביתו לעבודה ובחזרה, על-פי מס' ימי עבודתו בפועל בחודש נתון או בהתאם לתעריף כרטיס "חופשי חודשי" בקו תחבורה ציבורית הקיים בדרכו לעבודה – הזול מביניהם.
  • הוצאות קבועות
  • תשלום החזר הוצאות לרכב אשר בשימוש העובד בגין אגרות רישוי וביטוח, שנועדו לכסות את הוצאות השימוש ובלאי שנוצר עקב השימוש ברכב, כאמור.
  • הוצאות שהייה
  • ניכוי מהכנסה לצורך מס בגין הוצאות שהייה – ארוחות ולינה או שכירת דירהשהוציא עובד זר בעת שהייתו בארץ.
  • החזקת טלפון
  • השתתפות המעסיק בהוצאות העובד להחזקת מכשיר הטלפון בביתו המתחלק לשניים: השתתפות בדמי שימוש קבועים ותשלום בגין מס' שיחות שמוקצבות לו בהתאם לאמות מידה נתונות, כגון דרגה.
  • החזר הוצאות
  • קבוצה של תשלומים שבהם מחזיר המעסיק לעובד את ההוצאות שהיו לו בשל עבודתו. תשלומים אלה הינם בד"כ ביגוד טלפון אשל וכו' שעלותם למעסיק נמוכה מאחר והן לא נואות זכויות סוציאליות.
  • החזר הוצאות בפועל
  • סכומים שהוצאו ע"י העובד מוחזרים אליו בפועל בהתאם לקבלות שהעובד מציג למעסיקו, כגון: שיחות טלפון, ספרות מקצועית, וכו'.
  • היעדרות
  • אי-הופעת העובד לעבודה בימי העבודה הרגילים עקב חופשה, מחלה, מילואים, תאונה, חופשה ללא תשלום, חג, וכו'.
  • היקף משרה
  • שעור המשרה באחוזים של עובד בהתאם למס' שעות העבודה היחסיים למשרה מלאה, כגון: 6 מתוך 9 שעות יומיות הן 66.67% של משרה או 4 מתוך 5 ימי עבודה שהם 80% משרה.
  • הליך ליישוב חילוקי דעות
  • הליך המוגדר בהסכם קיבוצי ומטרתו ליישב כל סכסוך בקשר לפירוש ההסכם או יישומו, למשל: ועדה פריטטית, בוררות, וכו'.
  • המוסד לבוררות מוסכמת בשירותים הציבוריים
  • מוסד שהוקם ע"י המדינה וההסתדרות הכללית בשנת 1977 ומטרתו להוות כלי חלופי לשביתה בעיקר בשרותים הציבוריים ואשר מטרתו לברור בסכסוכים כלכליים ובסכסוכים משפטיים בין צדדים להסכם קיבוצי.
  • הסכם אישי
  • התקשרות בין מעסיק לעובד כפרט ליצירת יחסי עובד מעביד לתקופה קצובה או בלתי קצובה או למשימה מוגדרת מראש. לעתים החוזה האישי מיועד לקבוצת עובדים בכירים אשר מועסקים במקום עבודה מאורגן והם הוצאו מתחולתו בגלל מעמדם, תנאי שכרם, וכו'.
  • הסכם דור ב'
  • רכיבי שכר ותנאים הנקבעים לפי תאריכי ההצטרפות מאוחרים למפעל, שהם שונים מן התנאים הקיימים ומשוייכים לאוכלוסייה עובדת חדשה. לרוב תנאי עבודה ושכר של קבוצת דור ב' הינם נחותים מאלה של העובדים הותיקים ובכך יש משום שיטה להקטין את עלויות השכר של המעסיק.
  • הסכם מסגרת
  • הסכם הנחתם בין נציגות המעסיקים הארצית לבין הארגון היציג של העובדים שבו קובעים את מסגרת עלות השכר למעסיקים בתקופת ההסכם. הסכמי המסגרת בישראל נחתמים ברמה הארצית בין האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות לבין לשכת התאום של האירגונים הכלכליים ו/או המעסיקים הציבוריים וממנו עובר המו"מ לרמה הענפית וממנה לרמה המפעלית/המוסדית.
  • הסכם עבודה
  • מכלול החובות והזכויות החלות על העובד במסגרת עבודתו והנובעות ממקורות שונים לקביעת תנאי עבודתו, כגון: הסכמים והסדרים קיבוציים, צווי הרחבה, הסכם אישי.
  • הסכם פרישה
  • הסכם בין מעביד ועובדים מסויימים בעניין תנאי פרישתם מן העבודה. הסכם פרישה הוא בד"כ חלק מהסכם העבודה המפעלי/המוסדי.
  • הסכם קיבוצי
  • הסכם בין מעביד או ארגון מעבידים לארגון עובדים העוסק בזכויות וחובות של הצדדים החתומים עליו ודן בנושאים שונים בתחום של תנאי עבודה, יחסי עבודה, קבלה לעבודה וסיום עבודה. ההסכם הקיבוצי מקבל תוקף משפטי לאחר שהוגש לרישום אצל הממונה על יחסי עבודה ונרשם.
  • הסעה מאורגנת למקום העבודה וחזרה
  • הסעה מאורגנת וממומנת ע"י המעסיק, לעובדים שלא קל להם להגיע למקום העבודה בתחבורה ציבורית.
  • הסתדרות ארצית
  • איגוד מקצועי ארצי הפועל במסגרת ההסתדרות הכללית ובו מס' תתי ענפים ועיסוקים לדוגמה: הסתדרות עובדי המתכת החשמל והאלקטרוניקה. הסתדרות מינהל עובדי משק ופקידים (המעו"ף), וכו', להסתדרות ארצית כזו יש אוטונומיה גדולה יחסית.
  • הסתדרות העובדים הכללית החדשה
  • ארגון העובדים העיקרי בישראל והמייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה
  • מוסדותיה העיקריים הם האיגודים המקצועיים הארציים, המרחבים (מועצות הפועלים), ארגון ההתיישבות השיתופית תחת המרכז החקלאי, נעמ"ת – נשים עובדות ומתנדבות, ועוד.
  • הסתדרות העובדים הלאומית בישראל
  • ארגון עובדים יציג שעוסק במתן ייעוץ בנושאי שכר ויחסי עבודה ולה קרן פנסיה. במערכת יחסי העבודה בארץ משקלה נמוך לעונת ההסתדרות הכללית.
  • העלאת שכר אחידה
  • העלאת שכר כללית שאינה תלויה בגובה שכרו של כל עובד. גישה זו מותאמת למדיניות שכר שויונית ומטרתה לצמצם פערי השכר. תוספת כזו ניתנת בעיקר במועדים בהם מתייקרים מוצרי צריכה יסודיים שבעקבותיהם מתקבלת החלטה לשלם פיצוי מיוחד בגין ההתיקרויות.
  • העלאת שכר דיפרנציאלית
  • העלאת שכר הניתנת תוך התחשבות בתרומתו האישית של כל עובד ומשום כך היא שונה בין עובד לעובד.
  • העלאת שכר כללית
  • העלאת שכר בשעור אחיד כמו בבהסכם תוספת היוקר, או במסגרת הסכם שכר וקביעתה נעשית לפי מאפייני המפעל ולא לפי תרומתו של כל עובד.
  • הערכת עובדים
  • תהליך בו הממונים מעריכים את ביצועי העובד, הישגיו כישוריו ויכולת ההתקדמות שלו במקום העבודה. ההערכה מתבצעת באמצעות טכניקות של מילוי שאלונים המדרגים את העובד לפי קריטריונים קבועים מראש.
  • הערכת עיסוקים
  • שיטה ליצירת סולם שכר בארגון באמצעות הערכת כל אחד מן העיסוקים בו, ניתוח תפקידים וקביעת המקום המתאים לו בסולם השכר.
  • העשרת העיסוק
  • דרך להגברת העניין של העובד בעבודתו לשם השגת תפוקה גבוהה יותר ע"י גיוון העבודה בהוספת משימות והגדלת האוטונומיה ומידת האחריות של העובד למטלות שבאחריותו.
  • הפסקה בעבודה
  • זמן מתוכנן במסגרת העבודה לשם מנוחה ואכילה, במסגרת הסדרי העבודה. לפי חוק שעות עבודה ומנוחה במגזר הפרטי הייצרני מקובל להפסיק את העבודה למנוחה ולאכילה ביום עבודה שאורכו 6 שעות ונעלה.

 

  • הפסקת העבודה
  • סיום יחסי עובד מעביד בדרך של פיטורים, התפטרות, בהסכמה הדדית, פרישה לפנסיה, סיום חוזה עבודה, פשיטת רגל, וכו'.
  • הפרשות
  • סכום המשולם ע"י המעביד בגיו שכרו של העובד לגורם חיצוני. פירותיה של ההפרשה מועברים בבוא העת לידי העובד, לדוגמה: הפרשה לפנסיה.
  • הפרשות קבועות
  • תוכנית ביטוח פנסיוני שמבוססת על הפרשות קבועות של העובד ושל המעסיק בתקופת העבודה. בעת הפרישה לפנסיה נקבעות זכויות הפנסיונר לפי הסכומים שהצטברו על שמו בקרן הפנסיה.
  • הפרשי הצמדה
  • תוספת לסכום, בעיקר לחוב, בהתאם לעלייתו של מדד המחירים לצרכן מיום שהחוב נוצר ועד למועד תשלומו בפועל.
  • הפרשי שכר
  • רכיבי שכר שניתנים לעובד בעבור חודשי עבודה קודמים לאחר שנוצרו שינויים אישיים או שינויים בהסכמי שכר או בהעלאה בדרגה שמועדה היה מוקדם יותר לחודש הנוכחי.
  • הפרת חוזה
  • אי קיום חובה המופיעה בחוזה ע"י אחד הצדדים לחוזה. הפרת חוזה ע"י עובד עלולה לגרום לפיטוריו, מאידך הפרת חוזה ע"י מעביד עשויה לגרום לעובד להתפטר ולדרוש פיצויים בגין החוזה שהופר.
  • הפרת שביתה
  • הגעה לעבודה במקום שבו הוכרזה שביתה תוך התעלמות מהחלטת ועד העובדים או הארגון היציג.
  • הצמדה למדד
  • שמירה אוטומאטית של כוח הקניה ע"י עדכון סכומים בהתאם לשינויים במדד: מדד מחירים לצרכן, הצמדה לשכר ממוצע במשק, או לשער מטבע חוץ.
  • הצמדה (של תנאי עבודה)
  • הצמדה בין סולמות שכר שונים בצורת קביעה בהסכמים או בהסדרים קיבוציים כי שכרם ותנאי עבודתם של עובדים מסויימים יהיה צמוד ו/או זהה לקבוצת עובדים אחרת.
  • הקפאת שכר
  • הגבלה של העלאת שכר שנכפית ע"י ממשלה או הכנסת עקב תכנית כלכלית, או הפסקה זמנית של מנגנונים להעלאת שכר שמוכרזת ע"י מעסיק בעת קשיים כלכליים.
  • הרעת תנאי עבודה
  • פגיעה בתנאי עבודה קיימים של עובד או נסיבות ביחסי עבודה שאינן מאפשרות לעובד להמשיך ולעבוד, בדרך כלל מביאות את העובד למצב שיוכל להתפטר ולהיחשב כמפוטר לעניין קבלת פיצויי פיטורים.

 

  • השאלת עובד
  • עובד מועבר באופן זמני ממעביד א' למעביד ב' בהסכמת מעביד א' מבלי לנתק את הקשר עם מעביד א'. השאלת עובד מקובלת בין משרד ממשלה ובין ארגונים המקיימים פרוייקטים משותפים, כאשר כל גורם משאיל עובדים לביצוע הפרוייקט.
  • השבתת מגן
  • נקיטת צעדים מקבילים ע"י מעסיק בעת שביתה הננקטת ע"י עובדים ומגמתם להקטנת נזקים עקב השביתה. לדוגמה: במקרה של שביתה חלקית אין המעביד חייב לקבל עבודה חלקית ואינו מעוניין מבחינה כלכלית להפעיל את שאר המגזרים ולפיכך הוא משבית את המגזרים האחרים.
  • השכר הממוצע במשק
  • אינדיקאטור המחושב ומתפרסם ע"י הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה ומצביע על מגמות התפתחות השכר במשק מידי חודש או מידי רבעון, חציון, שנתון, וכו'. שכר המינימום ושכר בכירי המשק נקבעים בהתאם לשכר הממוצע במשק.
  • השלמה לשכר מינימום
  • תוספת שכר הניתנת לעובד ששכרו נמוך מ-47.5% מן השכר הממוצע במשק המתעדכן מידי שנה בחודש אפריל. לעניין השלמת שכר מינימום נלקחים החשבון הרכיבים: שכר משולב, תוספת יוקר ותוספות קבועות. אם כל אלה יחד אינן מגיעות לשעור שכר המינימום, העובד מקבל מן המעסיק השלמה עד לגובה שכר המינימום.
  • השלמת הכנסה
  • תשלום שמשלם המוסד לביטוח לאומי לאדם בעל הכנסה נמוכה שאינה מגעת להכנסת מינימום שנקבעה בחוק הבטחת הכנסה.
  • השעיה
  • הפסקה זמנית של עבודת העובד המהווה שלב ביניים בשעה שהעובד עבר עברה משמעתית או פלילית וטרם הועמד לדין או, בעקבות העמדתו לדין.
  • השתלמות
  • יציאתו של עובד ללימודים שנועדו לשמור על הידע המקצועי שלו ולהעשירו.
  • התייעלות
  • פעולות אירגון מחדש אשר באמצעותן, המפעל או חברה עיסקית הופכים עצמם ליעילים יותר ומצמצמים בהוצאות. הדרכים לכך ע"י צמצום עובדים בדרך של פיטורים או שינויים ארגוניים במפעל בהסכמת העובדים שמביאים להגמשת תנאי העבודה .לעתים מפצים את העובדים בתוספת התייעלות.
  • התפטרות
  • סיום יחסי עבודה או ניתוק יחסי עובד מעביד ביוזמת העובד מסיבות שונות, כגון: הגעה לגיל פרישה, עקב בריאות לקויה, התפטרות אם שילדה על מנת לטפל בילדה, העתקת מגורים, וכו'.Top of Form
  • ועד עובדים
  • אירגון שבמסגרתו מאוגדים העובדים במפעל או במוסד. בחירתו ופעילותו של הוועד נקבעת בתקנונים שגיבשה ההסתדרות ומטרתו להגן על זכויות העובדים ותנאי עבודתם מכוח ההסכמים שחלים על העובדים וכן לדאוג לרווחתם – פעילות תרבותי וכו'. במפעל או במוסד יכול שיתקיימו מס' ועדים בחלוקה ענפית לפי תחומי עיסוק או חלוקה גאוגרפית.
  • ועדה פריטטית
  • ועדה שבה חברים נציגי עובדים ונציגי מעבידים במספר שווה, לשם ברור חילוקי דעות שמתגלעים בין העובדים לבין ההנהלה בנושאי עבודה וניהול.
  • ותק
  • משך הזמן שבו מועסק העובד במקום העבודה הנוכחי. לוותק השפעה על תנאי עבודתו של העובד מבחינת הזכויות התלויות בוותק, כגון: חופשה, הבראה, דרוג, וכו'.
  • ותק בדרגה
  • פרק הזמן החולף מאז הוענקה לעובד דרגתו הנוכחית.
  • ותק לתשלום
  • מספר שנות הוותק לצורך תשלום תוספת הוותק לעובד, ב"ותק לתשלום" יכולות להיכלל תקופות נוספות כמו: תקופת שרות צבאי, ותק ממקומות עבודה קודמים.
  • ותק מקצועי
  • התקופה שחלפה מהיום בו רכש העובד את תוארו המקצועי. לעניין זה המדובר בעיקר במקצועות אקדמאיים במח"ר, במקצועות הנדסיים, רפואיים, וכו'.
  • ותק פנסיוני

הוותק לצורך קביעת זכויות הפנסיה – תקופות העבודה שבהן צבר העובד זכות לפנסיה.

  • זחילת דרגות
  • העלאה הדרגתית של מתח הדרגות בעיסוקים מסויימים והעלאה בדרגה של כל העובדים בהסכם קיבוצי.
  • זחילת שכר
  • עליית שכר בעקבות מנגנונים אוטומאטיים כגון: תוספת וותק, תוספת יוקר, וכו'.
  • זכויות נלוות
  • זכויות כספיות הנכללות בתנאי העבודה אולם אינן באות לידי ביטוי בתשלום השוטף הניתן לעובד, כגון: הזכות לחופשה ולמחלה, ביטוח פנסיוני, ביגוד, הבראה, נופש, וכו'.
  • זמן עבודה גמיש
  • הסדרים של זמן עבודה שבו ניתנת לעובד הסמכות לקבוע את שעות העבודה שלו בתוך מסגרת גמישה המוגדרת בהסכם העבודה, כאשר קיים זמן גרעיני שבו העובד שוהה בעבודה והוא יכול לאחר ו/או להקדים הגעתו ויציאתו לעבודה  במסגרת שבוע העבודה שלו.
  • חג
  • מועדי ישראל, שבהם חל איסור העסקה: ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח, יום העצמאות, שבועות, וכן מועדים של בני דתות אחרות בהתאם לחגיהם. בהסכמי עבודה יכול שיתווספו חגים/מועדים אחרים, כגון: 1 במאי, פורים, וכו'. בגין ימי החג משולמת תמורה כאילו עבד העובד ובלבד שהיה מועסק במקום העבודה 3 חודשים לפחות ועבד ביום שלפני וביום שאחרי החג. במקרים בהם נדרשת עבודה בחג, משולמת תמורה של 150% ובנוסף יום מנוחה חלופי.
  • חובת הייצוג ההוגן
  • ייצוג הוגן ובתום לב אשר על אירגון העובדים (ועד העובדים, איגוד ארצי) לייצג את העובדים תוך הימנעות משרירות לב, הפלייה, עויינות, שיקולים זרים בכל הפעילות הקשורה בייצוג עובדים.
  • חוזה עבודה אישי
  • מסמך התקשרות בין עובד למעביד ליצירת יחסי עבודה ביניהם ובו מפורטים שכרו, תנאי עבודתו, ודרכי סיום העבודה. קיימים חוזים לתקופה קצובה, חוזים לתקופה שאינה קצובה, חוזים למשימה מוגדרת.
  • חופש ההתאגדות (ההתארגנות)
  • זכות חברתית לפיה זכאי כל אדם להתארגן בקבוצה לשם מימוש מטרות משותפות. ביחסי עבודה – הזכות להקים ארגון עובדים מבלי להידרש לאישור השלטונות והזכות להצטרף לאירגון עובדים.
  • חופש העיסוק
  • לכל אדם הזכות הטבעית לעסוק במשלח יד או בעיסוק שיבחר לעצמו בתנאי שהם אינם אסורים על פי החוק. במסגרת חופש העיסוק נכללת גם ההגנה על זכותו של המעסיק לנהל את עיסקו ולהגן על סודותיו המסחריים.
  • חופשה ללא תשלום (חל"ת)
  • חופשה שבה מתקייימים יחסי עובד מעביד אך העובד אינו עובד בה והמעביד אינו משלם לעובד שכר וזכויות אחרות נילוות לרבות הזכויות התלויות בוותק. עם חזרת העובד מחופשה זו לתפקידו או לתפקיד אחר, ממשיכים להתקיים יחסי העבודה כאמור, והזכויות המצטברות ממועד החזרה.
  • חופשה מאונס
  • חופשה המתבצעת במפעל שסובל מירידה ניכרת בפעילותו ומוציא את עובדים הבטלים ממלאכה לחופשה על מנת לחסוך בהוצאות. העובדים אמנם מקבלים שכר בתקופה זו אך  המפעל מקטין את חבותו לחופשה העתידית. לעתים ובהסכמת העובדים ניתן להפוך את החופשה מאונס לחופשה ללא תשלום ובכך נחסכות העלויות  השוטפות ומיידיות של המפעל.
  • חופשה מרוכזת
  • חופשה במועד משותף לכל עובדי המפעל או המוסד, המתבצעת על-פי רוב בחו"מ פסח וסוכות ותקופה מוגדרת בחודשי הקיץ, כאשר מלבד תורנות של עובדי בודדים, כל עובדי המפעל בחופשה.
  • חופשה שנתית
  • זכות עובד לחופשה שנתית בתשלום מאת המעסיק. החופשה גדלה בהתאם לשנות העבודה במקום העבודה, היא על פי חוק ועל-פי הסכמי עבודה ומטרתה להעניק מנוחה לעובד לשם ריענון וחלפת כוחות.
  • חופשת לידה
  • חופשה בת 26 שבועות לעובדת שילדה, אשר במהלך החופשה אסור להעסיק העובדת אלא אם היא ביקשה לקצרה ל-14 שבועות בלבד. עובדת רשאית להקדים את מועד יציאתה לחופשת הלידה עד ששה שבועות לפני מועד הלידה המשוער ואת השאר לאחר הלידה. בלידת יותר מילד אחד חופשת הלידה היא בת 28 שבועות. תמורת תקופת החופשה משולמת ע"י המוסד לביטוח לאומי, כדמי לידה ובלבד שהיולדת הייתה מבוטחת קודם לכן במוסד לביטוח לאומי. מאחר וחופשת הלידה היא על-פי חוק, נצברות בגינה מס' זכויות: לקופת גמל, לקרן השתלמות.
  • חופשת מחלה
  • תקופת אי כושר עבודה זמני שבה העובד אינו יכול למלא את תפקידו , על פי ממצאים רפואיים שבידו (תעודת מחלה).
  • חוק גיל פרישה, תשס"ד-2004
  • חוק שנחקק בשנת 2004 שקבע גיל פרישה 67 לגבר ו-64 לאשה, בתהליך מודרג לאורך מס' שנים. במסגרת חוק זה יושמו גם עקרונות גיל פרישה שווה לעובד ולעובדת, בכך שאשה עובדת רשאית לפרוש בכל גיל שבין גיל פרישתה לבין גיל פרישת הגבר.
  • חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, תשכ"ט-1969
  • חוק המסדיר את הביטוח הפנסיוני של נושאי משרה ברשויות השלטון: נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת, מבקר המדינה, שופטים, רבנים, וכו'.
  • חוק דמי מחלה, תשל"ו-1976
  • חוק שחל על עובדים שעניין תשלום ימי המחלה שלהם אונו מוסדר בהסכם או בהסדר קיבוצי או בצו הרחבה. בחוק זה נקבעים: מס' ימי המחלה האפשריים, אופן התשלום ורכיבים שבאים בחשבון לתשלום דמי המחלה. בחוק זה מוסדרים גם העניינים של היעדרות העובד בשל מחלת בן זוגו, מחלת הורה, מחלת ילד העובד, מחלה והיעדרות של בת זוג עקב הריון ולידה.
  • הצעת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז-1997
  • הצעת חוק שנועד להגן על עובדים שהגישו תלונות על מעשים בלתי חוקיים ומוצאים עצמם חשופים להתנכלות ולפיטורים.
  • חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981
  • חוק שמטרתו מניעת פגיעה בפרטיות האדם ע"י הזולת ללא הסכמתו ובככל זה בילוש, האזנה, צילום, התחקות, שימוש בשם, וכל פירסום הנוגע לחייו הפרטיים של אדם.
  • חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958
  • חוק הקובע את תשלום שכר העובד ומועדיו, מבטיח פיצוי לעובד במקרה של הלנה, וקובע מגבלות לגבי יכולתו של המעסיק לנכות סכומים משכרו של העובד.
  • חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958
  • חוק המגביל את תקופת הזמן החולפת ממועד שקרה ארוע מסויים שבמסגרתו ניתן לתבוע בבית משפט תביעה אזרחית או פלילית בגין הארוע.
  • חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002
  • חוק המחייב מעביד למסור לעובד חדש תוך 30 ימים מיום שהחל לעבוד, הודעה בכתב המפרטת את תאור תפקידו, תנאי עבודתו, משכורת כוללת והתנאים הסוציאליים.
  • חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001
  • מתן הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, וכן מתן אישור בכתב לעובד על תקופת העסקתו. החוק מבחין בין עובד במשכורת (חודשי) לבין עובד בשכר (יומי, שעתי, לפי יחידות) בקשר עם אורכה של ההודעה המוקדמת.
  • חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973)
  • חוק העוסק בחוזים מכל הסוגים ולעניין יחסי עבודה הוא עוסק בבחינת משמעותם של הסדר קיבוצי והסכם אישי אשר בעניינם לא קיים חוק ספציפי העוסק בהם.
  • חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957
  • חוק המגדיר את המאפיינים של הסכם קיבוצי, התנאים לכריתתו והיקף תחולתו. וכן את התנאים והתחולה של צו ההרחבה להסכם הקיבוצי.
  • חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996
  • חוק המסדיר את פעולתם של קבלני כוח אדם, התנאים לקבלת רשיון לפעול כקבלן לכ"א וכן מסדיר את תנאי עבודתם של עובדי הקבלן.
  • חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005
  • חוק המסדיר את פעולתן של קופות הגמל ומקנה לעובד שליטה בקופות הגמל הרשומות על שמו.
  • חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949
  • חוק העוסק בזכויותיו של עובד שגוייס לצבא וזכותו לחזור למקום עבודתו לאחר שחרורו מן הצבא. החוק מגן גם על העובדים הנקראים לשרות מילואים.
  • חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957
  • חוק המגדיר כלים של תיווך ובוררות ליישוב סכסוך קיבוצי וקובע תקופות צינון ע"י הממונה על יחסי עבודה, ממועד הכרזה על שביתה או השבתה.
  • חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998
  • חוק שמטרתו לאסור הטרדה והתנכלות מינית, קובע עונש למפירי החוק ופיצוי למוטרד(ת), ומטיל חובה על המעביד לנקוט אמצעים למניעת הטרדה מינית בעבודה, ע"י פרסום בקרב העובדים את התקנון למניעת הטרדה מינית.
  • חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ"ג-1983
  • מקום העבודה הוא בין המקומות שבו יש להימנע מעישון על-פי חוק, למעט חדר או אולם שהעישון בו הותר במפורש ע"י האחראי במקום בעבודה.
  • חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953)
  • חוק העוסק בתנאי עבודה של הנערים העובדים ומעניק להם הגנה מיוחדת לשם שמירה על בריאותם ורווחתם.
  • חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954
  • חוק העוסק בהיבטים מיוחדים של עבודת נשים ובפרט של האשה ההרה והיולדת.
  • חוק עובדים זרים, תשנ"א-1991)
  • חוק העוסק בהיבטים שונים של העסקת עובדים זרים בישראל וכן במניעת ניצול העובדים הזרים ע"י מעסיקיהם.
  • חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963)
  • חוק המעניק תוקף חוקי לנוהג המקובל לתשלום פיצויים בעת פיטורים או התפטרות המוכרת בחוק, והמזכה בתשלום פיצויים.
  • חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961
  • חוק המסמיך רשות שיפוטית לפסוק רבית והפרשי הצמדה בגין סכום שנפסק לטובת בעל דין.
  • חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988)
  • חוק שנועד למנוע אפלייה של עובדים ע"י המעסיק עקב מינם, מצבם המשפחתי, גילם, ועוד. נטל ההוכחה לאי מניעה מוטל על המעביד, כאשר מוגשת תביעה נגדו בעניין זה.
  • חוק שירות המדינה (גמלאות), תש"ל-1970)
  • חוק המסדיר את הביטוח הפנסיוני של העובדים בשרות המדינה.
  • חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959)
  • חוק המסדיר את אופן הגיוס של העובדים לעבודה בשרות המדינה וקובע שגיוס עובדים ייעשה בדרך של מכרז.
  • חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 )
  • חוק העוסק בכללי המשמעת החלים על עובדי המדינה, בעברות משמעת ובעונשים.
  • חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו-1996
  • חוק שנועד למנוע אפליית שכר ביו עובד לעובדת כאשר שניהם עוסקים בעבודה שוות ערך.
  • חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951)
  • חוק הקובע את מסגרתם של יום העבודה ושבוע העבודה ואת התמורה שתשולם לעובד בעת חריגה ממסגרת זאת בעת עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית. מוצאים מתחולת חוק זה עובדים בתפקידי הנהלה או עובדים שנדרשת מהם מידה מיוחדת של אמון אישי.
  • חוקי מגן
  • חוקים המגינים על העובד ומבטיחים להם זכויות מינימום, כגון: חוק שעות עבודה, חוק שכר מינימום, חוק חופשה שנתית.
  • חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות
  • הסדר קיבוצי הקובע את תנאי העסקתם של עובדי מוסדות ההסתדרות: קבלה לעבודה, סדרי עבודה, משמעת, הפסקת עבודה ויישוב חילוקי דעות.
  • חלף הודעה מוקדמת
  • פיצוי לעובד הניתן בעת מתן ההודעה המוקדמת כאשר אין המעסיק מעוניין שהעובד יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, הפיצוי הוא בגובה השכר הרגיל אותו זכאי העובד לקבל, לו עבד בתקופת ההודעה המוקדמת.
  • חניך
  • נער העובד על מנת לרכוש מקצוע ע"י עבודה מעשית מודרכת וע"י לימוד בשעורי מקצוע מאושרים.
  • טבלת שכר
  • טבלה המציגה את גובה השכר בכל דרגה ובכל וותק, בהתאם לדרוג המקצועי הרלבנטי לעיסוק.
  • טופס 101 – כרטיס עובד
  • כרטיס עובד בהתאם לתקנות מס הכנסה ובו נרשמים הפרטים האישיים של העובד הקשורים בחישובי המס, כגון: מצב משפחתי, מס' ילדים, היקף המשרה, משרה נוספת, וכו'.
  • טופס 102
  • טופס דיווח של המעסיק למס הכנסה ולביטוח לאומי שעליו למלא המפרט את סה"כ המשכורת והניכוי במקור ממנה וכן הניכוי וההפרשה לביטוח לאומי ולביטוח בריאות בחודש נתון.
  • טופס 106 – אישור על-פי תקנות מס הכנסה – ניכוי ממשכורת
  • טופס שנתי ובו מפורטים סיכומים שנתיים של המשכורת ששולמה לעובד וכן כל הטבה שוות כסף, והניכויים שנוכו בשנת המס ממשכורתו של העובד.
  • טופס 126
  • דו"ח שנתי שמגיש מעסיק לרשות המסים ובו פרוט של המשכורות השנתיות ששילם לכל אחד מעובדיו והניכויים שבוצעו.
  • טופס 161 – הודעת מעביד על תשלום מענק עקב פרישה או מוות
  • טופס אשר המעביד מגיש למס הכנסה כאשר הוא משלם פיצויי פיטורים. בטופס נרשמים חישובי הפיצויים והתשלומים שבוצעו, ע"י המעסיק ו/או ע"י הקופות אשר בהן מופקדים פיצויי פיטורים.
  • טלפון סלולרי –שווי שימוש
  • מעביד המעמיד לרשות העובד טלפון סלולארי לשימושו – הדבר נחשב להכנסת עבודה אשר בגינה נקבע חיוב למס הכנסה.
  • יום בחירה
  • על-פי הסכמי עבודה קיימים מס' ימים בשנה (על-פי רוב יומיים בשנה), שעובד יכול להעדר בהם מהעבודה ללא ניכוי משכרו. המדובר בימים מיוחדים כגון: תשעה באב, פורים, אחד במאי, מימונה, יום הזכרון לשואה, ועוד.
  • יום גשר
  • יום בשבוע הנופל בין שבת לחג (יום א'), או בין חג לשבת(יום ו'), שבו נקבעים בהסכמה בין המעסיק לעובדיו, כי לא יועסקו וזאת מטעמי נוחות של שני הצדדים. גם התמורה בגין יום זה מוסדרת ביניהם, (ניכוי חלקי מחופשה, על חשבון המעסיק, על חשבון העובד).
  • יום עבודה מפוצל
  • בעסקים שונים המעניקים שרות לציבור יש צורך ביום עבודה מפוצל כאשר השרות לציבור מסופק לפני הצהריים וגם אחר הצהריים. עובד במוסדות ציבוריים, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וכו', המועסק בשני חלקי היום עם הפסקה בת 3 שעות זכאי לפיצוי בגין ההפסקה בשעות העבודה המפוצלות.
  • יחידת משא-ומתן (יחידת מיקוח)
  • קבוצת עובדים שלגבי תנאי עבודתם מתנהל משא ומתן ונחתם הסכם קיבוצי. מאפייני הקבוצה יכולים להיות לפי המפעל או הענף המשקי אליו הם משתייכים ללא קשר למקצועם, או לפי מקצועם ללא תלות במקום העבודה למשל: הסתדרות הרפואית.
  • יחסי עבודה
  • מערכת היחסים שבין הגורמים בתחום העבודה, בין עובד למעביד או בין מעביד לארגון העובדים. מערכת היחסים מתבססת על חוקי העבודה, הסכמים הקיבוציים, הסדרים קיבוציים, זכרונות דברים וצווי הרחבה.
  • יחסי עובד-מעביד
  • מערכת של קריטריונים הבאים לקבוע, האם היחסים בין פלוני לאלמוני הם יחסי עובד – מעביד או יחסי קבלן – נותן שרות. בין המבחנים העיקריים לקביעת יחסי עבודה ניתן למנות את מבחן הכפיפות של עובד למעסיקו, מבחן הקשר האישי, דהיינו: שהעובד מבצע את העבודה באופן אישי, מבחן ההשתלבות של העובד בעסקו של המעסיק, ועוד.
  • יישוב סכסוכי עבודה
  • מנגנונים מסויימים שמתפקידם למנוע או לצמצם נזקים העלולים להיגרם כתוצאה משביתה או עיצומים. בין המנגנונים ניתן למנות: בוררות, תיווך. גישור, פישור, ועדה פריטטית.
  • יישוב סכסוכים חלופי
  • דרכים ליישוב סכסוכים שאינן מצריכות הזדקקות לפסיקת בית המשפט, בעיקר בין צדדים שממשיך להתקיים ביניהם קשר לאחר הסכסוך. המדובר בעיקר בהפניה לגישור ולבוררות בהסכמת הצדדים.
  • כוח-אדם זמני
  • העסקת עובדים באופן זמני למילוי מקומם של עובדים הנעדרים מעבודה או להתמודדות עם גידול זמני בהיקף העבודה.
  • כוננות
  • זמן שהעובד אינו נוכח אך עליו להיות זמין ובהישג של המעסיק להזעקתו לעבודה. מדובר בעיקר בעבודה בעלת אופי של היערכות למצבי חרום, בבתי חולים, מכבי אש, במפעלי תעשיה חיוניים, ועוד.
  • כלכלה
  • תשלום שניתן לעובד כפיצוי על הוצאות שנגרמו לו עקב עבודתו, למשל: עקב עבודה בשעות נוספות.
  • כפל גמלאות
  • מצב שבו מקבל אדם גימלאות משני מקורות שונים בעבור אותו ארוע. למשל: נפגע עבודה מקבל מביטוח לאומי וכן מביטוח מנהלים.
  • כפל תואר
  • גמול המקבל עובד בגין היותו בעלי שני תוארים מקבילים. למשל: מורה בעל תעודת הוראה ובעל תעודת תואר אקדמאי נוסף.

כתב ויתור

מסמך שהעובד חותם עליו בעת סיום עבודתו לפיו קיבל כל המגיע לו מאת המעסיק בגין עבודתו ואין לו ולא יהיו לו תביעות נוספות בגין עבודתו.

  • לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים
  • גוף המהווה מסגרת אופרטיבית של ארגוני מעבידים במגזר הפרטי. בין תפקידיה – קידום יוזמה חופשית, קיום יחסים תקינים בין עובדים ומעבידים, ייצוג מעבידים/ארגונים בחתימה על הסכמים קיבוציים כלליים במשק, כמו: הסכם תוספת היוקר, הסכמי מסגרת במגזר הפרטי.
  • מבטחים
  • קרן פנסיה שמטרתה להבטיח הכנסה לעובד בתקופת הזיקנה או במקרה שהפך לנכה ולספק הכנסה לשאיריו של עובד/פנסיונר שנפטר.
  • מבנה ארגוני
  • חלוקת האירגון ליחידות המרכיבות אותו, מבנה הירארכי, פירמידאלי – יחידות מטה (כספים, שיווק, משאבי אנוש) ויחידות קו העוסקות בייצור ובמתן שרות ללקוחות.
  • מגזר מאורגן
  • החלק של המשק שתנאי עבודה בו מוסדרים בהסכמים קיבוצים.
  • מגזרי המשק
  • חלוקת המשק במדינת ישראל בהתאם לאופיים – מגזר ציבורי, הכולל את משרדי הממשלה, תאגידים ממשלתיים מוסדות לאומיים ומוסדות ציבוריים אחרים, כגון: רשויות מקומיות ומועצות אזוריות; מגזר פרטי שעיקרו גופים עיסקיים למטרות רווח.
  • מדד המחירים לצרכן
  • מדד המשקף מידי חודש את השינויים במחירי המוצרים שמשפחה ממוצעת צורכת בהתאם לסל מצרכים ושרותים קבוע.
  • מדים
  • ביגוד אחיד המזהה את מקום העבודה של מי שלובש אותו ולעיתים גם את דרגתו ותפקידו כמו: במשטרה, בצבא, בבתי מלון, בבנקים, בחברות אבטחה, וכו'.
  • מוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר)
  • תאגיד או חבר בני אדם שאינו מוסד כספי ושעיסוקו לא לשם קבלת רווחים.
  • מועצת הפועלים
  • המוסד המקומי העליון של ההסתדרות ביישוב שהיא ממוקמת, והיא מוסמכת לחתום על הסכמים קיבוציים מיוחדים, בשנים האחרונות אוחדו מועצות פועלים סמוכות למועצה מרחבית.
  • מועצת ייצור
  • גוף משותף לעובדים ולהנהלה שמטרתו הגברת פריון העבודה באמצעות הנהגת שכר עידוד.
  • מחלת בן משפחה
  • זכות לנצל חלק מימי המחלה לשם טיפול במחלה של בן משפחה.
  • מחלת הצהרה
  • זכות להיעדר עקב מחלה קצרה (יום-יומיים), ללא צורך בהצגת תעודה רפואית אלא על סמך הצהרת העובד בלבד.
  • מיון עובדים
  • חלק מתהליך גיוס עובדים, המשמש לבחירת העובדים המתאימים מבין כל אלה שהגישו מועמדותם.
  • מילוי מקום
  • איוש תפקיד או משרה באופן זמני ע"י עובד אחר במערכת בגין סיבות כגון: יציאה לחופשה, לחופשת לידה, למילואים, וכו'.
  • מינוי
  • מתן משרה מסויימת לעובד מסויים.
  • מיקור חוץ
  • העברה של פעילות מסויימת של חברה לספק או לגורם חיצוני. כמו: תיפעול מסעדה, תחזוקת צי רכב, מיחשוב, וכו'.
  • מכרז
  • הודעה של מעביד על משרה פנויה והזמנת עובדים לאייש אותה. קיים מכרז פנימי מיועד לעובדים בתוך האירגון ומכרז חיצוני הפונה לציבור הרחב.
  • ממונה על יחסי עבודה
  • אדם שמונה ע"י שר התעשיה המסחר והתעסוקה על פי חוק יישוב סכסוכי עבודה אשר אליו יש להפנות הודעות על סכסוכי עבודה ועל שביתה. מסמכותו ומתפקידו לפעול ליישוב הסכסוך באמצעות תיווך בין הצדדים.
  • ממוצע היחסים לצורך שכר קובע לפנסיה
  • שיטה לפיה מחשבים את השכר הקובע אשר ממנו נגזרת הפנסיה של העובד. על פי השיטה מחשבים את שכרו של העובד בכל שנה וביחס לשכר הממוצע במשק. שיקלול כל הממוצעים וחלוקתם למס' שנות העבודה יוצר את הנוסחה ממנה נגזר השכר הקובע לפנסיה, וערכה השיקלי בהתאם לאחוזים שבצטברו לזכותו.
  • מנהג
  • תנאי עבודה מקובל המתקיים במשך שנים במקום העבודה ע"י התנהגות חוזרת ונשנית והוא ידוע לציבור העובדים. עובד יכול לטעון לזכות מסויימת אם הוכיח כי היא שולמה במפעל מכוח מנהג.
  • מנוחה שבועית
  • הפסקת עבודה בת 36 שעות ובתוכה נכלל יום המנוחה השבועית שנקבע לעובד על פי דתו (שבת ליהודי). במנוחה השבועית אסור להעסיק עובד אלא אם ניתן היתר ע"י שר העבודה, ושולם עליה גמול נוסף בגובה 50% לפחות.
  • מנקו
  • תוספת שיקלית הניתנת לעובדים העוסקים בגביית כספים. גובה של התוספת נקבע לפי היקף הגביה השנתי ומשולם מידי חודש, למשל למזכירות בתי ספר.
  • מס שולי
  • שעור מס הכנסה שבו מחוייב השקל האחרון של משכורת העובד והוא נקבע בארץ באמצעות מדרגות המס. בכל מדרגת שכר נקבע אחוז מס הכנסה וערכו הכספי. סך כל הסכומים מהווים את נטל המס על העובד.
  • מס שכר
  • תשלום מס שהמעסיק מחוייב בגין השכר ששילם לעובדיו והוא חל על מלכ"רים בשעור של 7.5% ומוסדות כספיים בשעור של 16.5%. מס זה הוא תחליף למס ערך מוסף שמחוייב בו עוסק רגיל.
  • מסלול קידום
  • העלאה בדרגה במסגרת התפקיד הנוכחי של העובד בהתאם למתח הדרגות בו נמצא התפקיד, ולוותק של העובד בדרגתו הנוכחית.
  • מעמד
  • הגדרת יציבותו של העובד במקום העבודה בתקופות עבודתו: עובד בנסיון, עובד ארעי , עובד זמני, עובד קבוע. עובד בחוזה או עובד תחת הסכם עבודה, עובד דור א' או דור ב', וכו'.
  • מענק אי-היעדרות
  • תשלום מענק המשולם מידי תקופה לעובד או לקבוצת עובדים וזאת לשם מניעת נזקים שגורמות היעדרויות בלתי מתוכננות של עובדים. המענק גדל ככל שהנוכחות הסדירה של העובד הינה ארוכה יותר.
  • מענק הסתגלות
  • מענק הניתן במסגרת הסכם לפרישה מוקדמת, בעיקר כדי לעודד עובדים לפרוש וכחלק מתמריצי פרישה המוצעים לעובד.
  • מענק חג
  • תוספת לשכר המשולמת בד"כ פעמיים בשנה וגובהה ניקבע בהתאם לשכר הרגיל, למשל: משכורת י"ג.
  • מענק יובל
  • מענק בגובה 60% מן השכר הרגיל המשולם בהתאם להסכמים בשרות הציבורי לעובדים וותיקים אשר מילאו 25 שנה יותר בשרות המעסיק הציבורי, לעניין הוותק לתשלום המענק לוקחים בחשבון גם את תקופת השרות הצבאי. מועד התשלום בסמיכות לראש השנה.
  • מענק סוף-שנה
  • מענק המשולם סמוך לסוף שנת הכספים וגובהו נקבע על-פי התוצאות העיסקיות ותרומתו של העובד להשגת התוצאות.
  • מענק פרישה
  • מכלול המענקים שמשלם מעסיק לעובדו בגין סיום עבודתו. במענק הפרישה נכללים: פיצויי פיטורים, מענק הסתגלות, פיצוי על ימי מחלה בלתי מנוצלים, חלף הודעה מוקדמת.
  • מפקח העבודה הראשי
  • נושא תפקיד מטעם משרד התמ"ת, יונק סמכוותיו מחוק הפיקוח על העבודה ותפקידו לפקח על הבטיחות, הגהות והרווחה במקום העבודה ומופקד על ביצועם של חוקים חשובים כגון: חוק עבודת נשים, חוק עבודת נוער, חוק שעות עבודה ומנוחה.
  • מפרעה
  • תשלום חלקי על חשבון השכר המגיע כאשר השכר המגיע לא משולם במלואו ובמועד הקבוע לכך. לאחר תשלום המפרעה יתרת השכר משולמת במועד מאוחר יותר.
  • מצב משפחתי
  • אידיקציה לקביעת זכויות ותשלומים המגיעים לעובד: נקודות זיכוי ממס הכנסה, תוספת משפחה, קיצבת ילדים, ביטוחים וגימלאות שונות.
  • מצבה – כוח אדם
  • רשימת העובדים המאיישים תקן מסוים ובאופן כללי – כל עובדי המפעל.
  • מקדמה
  • תשלום על חשבון השכר שיגיע לעובד לפני בוא המועד הקבוע לתשלום השכר.
  • מקום עבודה בלתי-מאורגן
  • מקום עבודה שתנאי העבודה בו אינם נקבעים לפי הסכם קיבוצי.
  • מקום עבודה מאורגן
  • מקום עבודה שתנאי העבודה והשכר בו נקבעים בהסכם קיבוצי.
  • מקפת
  • אחת מקרנות הפנסיה המקיפות והותיקות הבאה להבטיח לעובד הכנסה בעת זיקנה או בעת נכותו ולספק הכנסה לשאיריו אחריו.
  • מרכז הערכה
  • טכניקה למיון עובדים לעבודה. במרכז נבחן אופן תיפקודו של המועמד לעבודה, דרך פעולתו והתנהגותו במצבים המדמים סביבת עבודה.
  • מרכיבי שכר
  • הרכיבים השונים מהם מורכב השכר: תשלומים, הפרשות וזכויות, הטבות שוות כסף וניכויים.
  • משא-ומתן קיבוצי
  • משא ומתן בין ארגון עובדים ומעסיק או ארגון מעבידים לגיבוש הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי, שבהם נקבעים תנאי עבודתם של העובדים.
  • במשא ומתן ארצי – להשגת הסכם קיבוצי החל על כלל העובדים במשק, כגון הסכם תוספת היוקר.
  • במשא ומתן ענפי – להשגת הסכם קיבוצי לענף מסויים, למשל: מתכת, דפוס, בניין, וכו'.
  • במשא ומתן מפעלי – להשגת הסכם קיבוצי מיוחד מקומי.
  • משמעת
  • קודים שמטרתם למנוע התנהגות פוגעת במעביד ו/או בעובדים אחרים. להשגת המשמעת משתמשים עפ"י רוב בפרסום תקנון משמעת בקרב העובדים.
  • משמרות
  • במקומות עבודה בהם נדרשות פעילות במשך כל שעות היממה, כגון: בתי חולים, בתי מלון, וכו', נדרשת בהם עבודה במשמרות. שעות התחלה וסיום של משמרת נקבעות בהסכם העבודה. בגין עבודה במשמרות בהיותן חורגות מסדר היום המקובל, משולמות תוספות הנקראות תוספת משמרת/משמרות.
  • משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
  • משרד ממשלתי האחראי על הסדרת העבודה ויחסי העבודה, מפקח על ביצוע חוקי העבודה, מתכנן ומבצע הכשרה מקצועית, מפקח על הבטיחות בעבודה, אחראי על רישום הסכמי עבודה ומפרסם צוי הרחבה, עוסק בתיווך וביישוב סכסוכ עבודה.
  • משרת אמון
  • משרה בשרות המדינה המצריכה אמון מיוחד בעובד הנושא אותה, ולכן זכותו של שר, ראש ממשלה ראש עיר, וכו', למנות אדם למשרה כזו ללא מכרז.
  • משתתף חופשי -פרילנסר
  • צורת התקשרות לביצוע עבודה שבמסגרתה לא נקשרים יחסי עובד מעביד בין הצדדים. המשתתף החופשי מועסק במס' שעות לביצוע משימות מוגדרות המשלימות את עבודות העובדים בארגון ובדרך כלל בזמנו החופשי, לדוגמה: כתיבת טור בעיתון.
  • מתח דרגות
  • טווח הדרגות מן הנמוכה ועד לגבוהה ביותר אשר בזיקה למשרה מסויימת. מתח הדרגות מאפשר את קידום העובד במסגרת תפקידו הקיים ובהתחשב בוותק ורמת ביצוע תפקידו.
  • מתמחה
  • עובד שסיים את לימודיו שהכשירו אותו למקצועו ועובר תקופה של הכשרה מעשית בפיקוח ובליווי של עובד ותיק יותר בתחומים שונים, כגון: ברפואה, בעריכת דין, בראיית חשבון, בייעוץ מס, וכו'.
  • מתנות
  • שי לחג או מתנה הניתנת לעובד לרגל ארוע משפחתי. מתנה שנותן מעביד לעובד נחשבת הכנסה מעבודה והיא מחוייבת בתשלום מס.
  • מתפטר בדין מפוטר
  • נסיבות מיוחדות שהחוק מכיר בהן לפיהן עובד יכול להתפטר מן העבודה ולזכות בזכויות כשל עובד מפוטר. במקרים כגון: עובד המגיע לגיל פרישה, עקב בריאות לקויה, לאם – לרגל טיפול בילדה או לרגל אימוץ ילד, עקב העתקת מגורים (נישואים, מעבר ליישוב ספר או פיתוח), ועקב הרעת תנאים מוחשית.
  • "נכנס אחרון יוצא ראשון"
  • מושג במערכת יחסי עבודה בתהליך פיטורי צימצום, כאשר ארגון העובדים נוקט בגישה שיש לפטר תחילה את העובדים הפחות ותיקים במקום העבודה.
  • נאמנות עובדים
  • אידיקציה המשקפת את מדד יציבות העובדים במקום העבודה ואת מידת הזדהותם עם מטרותיו.
  • נהיגה עצמית – תוספת שיקלית
  • תוספת המשולמת לעובדים ברשויות המקומיות המשתמשים ברכב מסחרי צמוד. תוספת נהיגה עצמית א' ניתנת לעובדים שאינם משלמים שווי מס לרכב ותוספת נהיגה עצמית ב' משולמת לעובדים שמשלמים שווי מס לרכב ( תוספת ב' גבוהה יותר).
  • נוכחות
  • הזמן שבו נמצא העובד במקום עבודתו על פי הסדרים המשמשים לקביעת זמני נוכחות, כגון: שעות עבודה קבועות, משמרות, זמן עבודה גמיש. שעון הנוכחות משמש כבקרה לנוכחות העובד.
  • נורמה
  • כמות עבודה שמפיק עובד או קבוצת עובדים ביחידת זמן נתונה. קביעת הנורמה משמשת בסיס לתשלום שכר עידוד, פרמיה. ככל שהתפוקה שמפיק העובד גבוהה יותר, גדלה הפרמיה שהוא מקבל.
  • ניהול יחסי עובד
  • מערכת מידע המתארת את הקשר שבין העובד לסביבתו, כחלק מן המדדים המשמשים כלים בניהול משאבי אנוש. במערכת זו נמדדים הקשרים בין העובד ליתר העובדים, בין העובד ומנהליו, בין העובד לבין גורמים חיצוניים שעמם הוא בקשר בזיקה לעבודתו.
  • ניהול משאבי אנוש
  • ניהול העסקת העובדים בארגון לשם השגת מטרותיו. בין השאר ניהול משאבי אנוש עוסק בתכנון כוח העבודה וגיוסו, פיתוח משאבי אנוש, הערכת עובדים, יחסי עבודה, ועוד.
  • ניידות עובדים
  • רצונם ויכולתם של עובדים לנוע מעיסוק אחד למשנהו כדרך הסתגלות לשינויים בשוק העבודה. בין הכלים המשמשים לניוד ניתן לכלול את ההכשרה המקצועית וההסבה המקצועית. פעולות אלה ותוצאותיהן גורמות בספו של דבר לצימצום ממדי האבטלה.
  • ניכויי חובה
  • ניכוי מן השכר שמעביד חייב לבצע בהתאם להוראות החוק או ההסכם הקיבוצי ובכלל זה: ניכויים למס הכנסה, לביטוח לאומי, לביטוח בריאות, לביטוח פנסיוני, דמי חבר וכו'.
  • ניכויי רשות
  • ניכוי מן השכר שהמעביד מבצע בהתאם לבקשתו של העובד, למשל תוכניות ביטוח שהעובד מבצע, תשלום בגין ארוחות, החזר הלוואות, וכו'.
  • ניסיון
  • הידע והמיומנות שהעובד צובר במהלך עבודתו.
  • נכות
  • מצב רפואי שנקבע לעובד ע"י ועדה רפואית לעניין סוג הנכות הרלבנטי: נכות עקב פגיעה בעודה, נכות כללית עקב מצב תחלואתי של העובד. בגין הנכות שנקבעה ושעורה העובד, מפוצה כספית ע"י הגורמים המבטחים – מוסד לביטוח לאומי, קרן פנסיה מקיפה, תוכנית ביטוח חיים.
  • נסיעות – כפל נסיעות
  • הוצאות נסיעה המשולמות לעובד המגיע מביתו לעבודה ובחזרה כאשר מקום מגוריו של העובד נמצא במרחק רב ממקום עבודתו. התשלום הוא בד"כ הוא כפול מתעריף הגבוה של הוצאות הנסיעה בתחבורה ציבורית או בתעריף חופשי חודשי.
  • נער עובד
  • עובד שטרם מלאו לו 18 שנים ומועסק בתנאים מיוחדים הקבועים בחוק עבודת נוער.
  • נציבות שירות המדינה
  • יחידה ממשלתית העוסקת בניהול העסקתם של עובדי המדינה – תקנים, מסלולי קידום, רווחה תעסוקתית, וכו'.
  • נקודת זיכוי
  • החזרי כספי שהעובד מקבל בתלוש השכר ממס הכנסה (מתקזז מסכום המס החייב), בצורת נקודות זיכוי בגין היותו תושב, מצבו המשפחתי, מעמדו – חייל, סטודנט, כיום ערכה של נקודת הזיכוי הוא 205 שקלים והיא מתעדכנת אחת לשנה עם עדכון מדרגות המס. לנקודות הזיכוי מתווספת ¼ נקודה בגין הוצאות הנסיעה של העובד.
  • סכסוך עבודה
  • סכסוך בין הגורמים הפעילים בתחום יחסי עבודה והנוגע לזכויות והחובות של הצדדים ליחסי עבודה. מבחינים בסכסוך היחיד – בין עובד למעבידו; סכסוך קיבוצי – בין ארגון עובדים למעביד או לארגון מעבידים. הסכסוך יכול להגרם על רקע משפטי: מימוש זכויות קיימות או על רקע כלכלי: יצירת זכויות חדשות בעיקר עקב תום תוקפו של ההסכם החל על הצדדים.
  • סיכול חוזה עבודה
  • מצב שבו יחסי העבודה מסתיימים עקב נסיבות בלתי צפויות וחזויות מראש ושאינן מאפשרות המשך קיומו של החוזה: מפעל שנשרף עטובד שנכלא, מעסיק שנפטר ואין לו תחליף.
  • סמל סטטוס
  • סימן גלוי המעיד על מעמדו החברתי של אדם באירגון: רכב צמוד וסוגו, הריהוט בו יושב העובד/המנהל, מדים את דרגות גלויות לעין של נושאי תפקידים בארגונים כמו: צבא, משטרה, מכבי אש. מדן דוד אדום, וכו'.
  • ספר התקן
  • מסמך המכיל בתוכו את כל המשרות המוגדרות במפעל, על פי יחידותיו הארגוניות. במסמך זה מתוארים העיסוקים, המשרות בכל עיסוק, מתח דרגות, נוכחות והיעדרויות מתוכננות (חל"ת), ושאינן מתוכננות (חופשות מחלה לידה, תאונה וכו').
  • סרבן עבודה
  • מובטל המתייצב בלשכת התעסוקה ודוחה את העבודה שמוצעת לו משום שאינה תואמת את רצונותיו או משום שהוא מעוניין לקבל דמי אבטלה.
  • עבודה לפי הספר
  • שיטה של שביתה או האטה בעבודה כאשר עובדים אמנם אינם נעדרים מעבודתם, אך    נוקטים בהקפדה יתירה על כללי עבודה קבועים.
  • עבודה מהבית – עבודה מרחוק
  • עבודה שמרביתה נעשית מביתו של העובד. עבודה כזו מתאימה במיוחד למקצועות ממוחשבים שהעובד יכול להעביר תוצרים למעביד או ללקוח בדרך התקשרות מחשבית. ערך מוסף לעבודה מן הבית הוא כאשר מדובר בעובדים המתקשים להגיע למקום העבודה מסיבות משפחתיות או טכניות.
  • עבודה מועדפת – עבודה נדרשת
  • עבודה, אשר למדינה יש עניין לעודד חיילים משוחררים לעסוק בה. לחייל משוחרר העוסק בעבודה מועדפת כמו: תידלוק בתחנות דלק, עבודות שרותיות בבתי מלון ובתי חולים, משולם מענק במסגרת ביטוח אבטלה, אם הוא מתמיד בה לפחות 6 חודשים.
  • עבודה נוספת – עבודה פרטית
  • מצב בו עובד מועסק בעבודה נוספת מעבר לעיסוקו העיקרי ע"י מעסיק אחר או כעצמאי. הדבר מקובל בענפים סויימים כגון: רופאים, מורים, חברי סגל אקדמאי העובקים בעבודות פרטיות. בגין העבודה הנוספת חל ניכוי מס במקור גבוה שניתן להקטינו ע"י תאום מס.
  • עבודת לילה
  • עבודה אשר לפחות שתי שעות ממנה מתבצעת בשעות 10.00 בלילה ו-06.00 בבור שלמחרת. מסגרת עבודת הלילה היא בת 7 שעות ועבודה בשעות מעבר לכך מחייבות בתשלום גמול שעות נוספות.
  • עבודת נשים
  • הוראות חוקים שונים מעניקים הגנות וחשיבות לעיסוקן של נשים במקומות העבודה. החל באיסורים החלים על העסקת נשים בעבודות מסויימות ובזמנים מסויימים, הגנות על נשים בהריון ונשים יולדות, הגנות בתחום השכר השווה לעובד ועובדת ובמסגרת חוק הזדמנויות שוות.
  • עבירת משמעת
  • חוקים בשרות הציבורי (חוק שרות המדינה משמעת), ותקנונים במגזר הפרטי, מגדירים עברות משמעת וכן את העונשים הצפויים למי שמבצע עברות כאמור. בעונשים נכללים: קנסות, התראות, השעייה, פיטורים.
  • עובד במשכורת (עובד חודשי)
  • עובד שתמורה כספית בגין עבודתו משולמת על בסיס חודשי וקבוע, מבלי להתחשב במס ימי העבודה בחודש נתון.
  • עובד בשכר (עובד יומי)
  • עובד שהתמורה הכספית בגין עבודתו משולמת על בסיס קצר יותר, שעה, יום, שבוע, או לפי יחידת תוצרת. הגם שהתשלום יכול להתבצע אחת לחודש, הוא משקף את התמורה המדוייקת בגין יחידות זמן העבודה שביצע העובד או יחידת התפוקה שלו.
  • עובד זמני
  • עובד שחוזה העסקה שלו היו לתקופה מוגבלת וקצרה (עד שנה), והוא מתקבל כממלא מקום או למשימה מוגדרת או בעת לחץ זמני בעבודה.
  • עובד חוץ תקני
  • במפעל המקיים מצבת עובדים לפי תקן, עובד שאינו מאייש משרה שהיא בתקן נקרא עובד חוץ תיקני. העסקת עובד כזה תתיכן אם הוא נקלט כעובד זמני או שניקלט במעמד כזה עד אשר תיווצר משרה בתקן.
  • עובד מדינה
  • מי נחשב עובד מדינה? מי שמקבל שכר מן המדינה ונתמנה לשרות המדינה לפי חוק .
  • עובד עונתי
  • עובד המועסק בעונה מסויימת בשנה, למשל עובד בעבודה חקלאית או בעבודה קשורה בענף שיש בו עונות של דרישה למוצריו או תוצרתו.
  • עובד תקני
  • עובד המאייש משרה שהיא בתקן, במקום עבודה המנהל את מצבת עובדיו לפי התקן.
  • עובדי ליבה עובדי מפתח
  • עובדים העוסקים בפעילות העיקרית והייחודית של המפעל. מספרם בדרך כלל הוא קטן יחסית לכלל עובדי המפעל אולם איכותם וסוג עיסוקם הוא מאוד מרכזי ולפיכך יש עניין למעסיק לשמר אותם. דוגמה לכך עובדי מחקר במפעל תרופות.
  • עובדי קבלן
  • עובדים המועסקים שלא באמצעות המעסיק הישיר אלא באמצעות קבלן כוח אדם, בהסדר זה מנסים המעסיקים להימנע מקיומם של יחסי עובד מעביד מתמשכים. החוק להעסקת עובדים ע"י קבלן כוח אדם מנסה לצמצם תופעה זו ע"י חיוב המעבידים המשתמשים בעובדים, לקלוט את העובדים לאחר 9 חודשי העסקה אצל הקבלן.
  • עיסוק
  • משרות השוות במאפיינים שלהן, מטלות שניתן לבצע ע"י עובדים בעלי הכשרה ונסיון מעשי מוכח , ובה במידה גם האחריות המוטלת עליהם, לדוגמה: גננת, סייעת לגננת, מזכירה בכירה וכו'.
  • עיקול
  • העברת שכר של עובד, כולו או חלקו לידי גורם אחר שהינו בעל חוב של העובד אם ניתנה לכך הוראה של מוסד שיפוטי (בית משפט, הוצאה לפועל, פקיד גביה מטעם רשות המסים, ועוד). חוק הגנת השכר מגביל את הסכומים שניתן לעקל משכרו של עובד ומותיר לו סכום מינימאלי המאפשר לו לקיומו ולקיום משפחתו.
  • עיקור תוספת היוקר
  • הקטנת שיעורה של תוספת היוקר ע"י קיצוץ חלק ממנה או השמטה של גורם אחד או מס' גורמים שהשפיעו על המדד הגבוה, שממנו נגזרת תוספת היוקר. מעשה זה מתאפשר בעיקר במסגרת הסכמת הגורמים המרכזיים במשק – ממשלה, הסתדרות, ומעסיקים – בעיסקת חבילה במשק.
  • עלות השכר
  • ההוצאות הכוללות של המעביד לתשלום השכר כולל הטבות בשווה כסף, הפרשות לקופות והתחייבויות עתידיות, כגון:לחופשה, למחלה לפיצויי פיטורים.
  • עמלה
  • רכיב שכר במשכורת של נציגי מכירות שנקבע בהתאם להיקף המכירות שביצע הנציג. בפסיקות בתי הדין נקבע כי העמלות מהוות רכיב שכר לכל דבר ועניין.
  • עסקת חבילה
  • הסכם במסגרת משא ומתן על השכר והמחירים, בו משתתפים הממשלה, המעסיקים והעובדים (ההסתדרות), העוסק בשכר, מחירים ומסים במטרה להשיג יציבות מחירים במשק, וצמצום האינפלציה. בחתימה על העיסקה כל צד מוותר על חלק מתביעותיו– העובדים על תוספת שכר או חלק ממנה, המעסיקים נמנעים מהעלאת מחירים והממשלה מקטינה מסים לעובדים ולמעסיקים.
  • עתודה ניהולית
  • עובדים אשר בהתאם להכשרתם ולכישוריהם נמצאו מתאימים ומועמדים לתפקידי ניהול באירגון, ולפיכך הם נכנסים למסלול קידומי שיכשיר אותם לתפקיד הניהולי.
  • פגיעה בעבודה
  • תאונה שנגרמה לעובד תוך כדי העבודה או בדרכו אל העבודה וממנה, וכן מחלת מקצוע שנגרמה לעובד תוך כדי עבודתו, מוכרות כפגיעה בעבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, עקב הפגיעה כאמור מפוצה העובד כספית בהתאם לימי שהותו במחלה, ו/או נקבעת נכות מהעבודה לאחר החלטת ועדה רפואית הנוגעת לעניין.
  • פדיון חופשה
  • זכות לעובד המסיים עבודתו לפדות בכסף את ימי החופשה שנותרה לו ולא ניצל אותה במהלך עבודתו. התמורה הכספית בגין ימי חופשה אלה – כימים כאילו העובד עבד בהם.
  • פיצוי בעבור ימי מחלה שלא נוצלו
  • פיצוי כספי המשולם לעובד במגזר הציבורי בעיקר, הפורש לפנסיה, מגיל 55 ומעלה אשר נותרה לזכותו מכסה גדולה של ימי מחלה, שנצברה במהלך שנות עבודתו. הפיצוי הוא מעין תמריץ לעובד והוא משתלם לו בהתאם לנוסחאות בהתאם לאחוז ניצול ימי המחלה שלו במהלך כל שנות עבודתו.
  • פועלים מאזורי יש"ע
  • עובדי שטחים המועסקים בישראל והנשלחים לעבודה ע"י שרות התעסוקה. משכורותיהם משולמות על פי ההסכמים וההסדרים הקיבוציים הנהוגים במדינה אך הן אינין משולמות ישירות ע"י המעסיק אלא המעסיק מעביר לאגף התשלומים של שרות התעסוקה את התשלומים ברוטו ושרות התעסוקה משלם המגיע לאחר ניכויי חובה והפרשות לקופות.
  • פיטורים
  • ניתוק יחסי עבודה ביוזמת המעסיק, לאחר שניתנה על כך הודעה מוקדמת בהתאם לחוק, או תשלומה ללא צורך בעבודת העובד. זכותו של המעסיק לפטר אולם במקרים מסויימים חלות עליו מגבלות, כגון: איסור פיטורי עובדת בהריון או בטיפולי פוריות, איסור פיטורי עובד בהיותו בשרות מילואים, ועוד.
  • פיטורים קולקטיביים
  • פיטורי עובדים שאינם תלויים בעובדים אלא בגלל נסיבות הקשורות באירגון, כגון: פיטורי צימצום הנובעים מן הצורך לצמצם את מצבת העובדים או ביטול יחידות באירגון;
  • פיטורי ייעול ורה-אירגון במקום העבודה עקב אירגון מחדש של סדרי הייצור במפעל או העברת חלק מהייצור לידי קבלנים;
  • פיטורים כלכליים הנובעים מסגירת המפעל או סגירת חלק מיחידותיו עקב קשיים כלכליים.
  • פיטורים שלא כדין
  • פיטורים הנעשים בניגוד להוראה האוסרת אותם אם עקב הוראה בחוק – פיטורי אשה הרה או שטרם יצאה לחופשת לידה, פיטורי עובד בעת שרות מילואים, וכו', או עקב הוראה בהסכם קיבוצי המחייבת היוועצות עם נציגות העובדים לפני פיטורים, או פיטורים שרירותיים שנעשו ע"י המעסיק שלא בתום לב.
  • פיצוי הלנת שכר
  • סנקציה שקובע בית הדין לעבודה כנגד מעסיק שהלין שכר עובדו בניגוד לחוק הגנת השכר. על פי הקבוע בחוק, הפיצוי המגיע בגין שכר מולן הוא: 5% על השבוע הראשון ו-10% על כל שבוע נוסף. בנוסף, המעסיק המלין שכר צפוי לפצות את העובד בפרשי הצמדה וברבית על-פי חוק.
  • פיצוי מעל 35 שנות עבודה
  • תשלום כספי שווה ערך ל-75% של משכורת בגין כל שנה שמעבר ל-35 שנים שהעובד עבד בשרות המעסיק. פיצוי זה נובע מן העובדה כי עובד המבוטח בביטוח פנסיוני מקיף ומילא 35 שנים ויותר, צבר את הזכות המירבית לפנסיה מלאה – 70% מן המשכורת הקובעת, ובגין כל שנה נוספת אשר בגינה אינו יכול לצבור אחוזי פנסיה נוספים, הוא זוכה במענק על השנים העודפות.
  • פיצויי פיטורים
  • תשלום פיצוי לעובד שפוטר אשר עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה לפחות שנה, או עובד עונתי שמילא לפחות שתי עונות ברציפות. הפיצויים המשולמים הם בגובה שכר חודש עבור כל שנת עבודה, אולם במקום עבודה שבו נהוגה פנסיה מקיפה, המעסיק משלם פיצויים חלקיים או השלמת פיצויים כאשר החלק הארי מועבר לתשלום פרמיות ביטוחיות (נכות ושאירים), במסגרת תוכנית הפנסיה.
  • פירוק תאגידזכויות העובד
  • חוקים אחדים שנועדו להגן על העובד בעת פרוק התאגיד בו עבד. לעובד זכות קדימה על פני שאר החובות ככל שהדבר נוגע לשכר עבודה. כמו-כן הביטוח הלאומי מעניק לעובד גימלה בגין חוב שנוצר לו וכן בגין פיצויי פיטורים שלא שולמו.
  • פישור
  • טיפול בסכסוך ובמחלוקת בין צדדים ליחסי עבודה ע"י הבאת הצדדים להסכמה ביניהם.
  • פיתוח משאבי אנוש
  • פעולות מגוונות של המעסיק בפיתוח כישוריהם באמצעות הדרכה, הכשרה מקצועית והסבה מקצועית, ככל שהם משרתים את האינטרסים של המעסיק ואת יעדי הארגון. פיתוח משאבי אנוש משביח את ההון האנושי בארגון ומעלה את סגולותיו וערכו של מקום העבודה.
  • פנסיה חובה
  • צו הרחבה שנכנס לתוקף ב-1/1/2008 ונועד להבטיח ביטוח פנסיוני לכל עובד. החוק חל על כל העובדים והמעבידים בישראל לאותם עובדים שלא היה להם כל ביטוח עד אותו מועד.
  • פנסיה מוקדמת/פרישה מוקדמת
  • פנסיה המשולמת לעובד בטרם הגיע לגיל פרישה. תשלום הפנסיה המוקדמת יכול שיתבצע באמצעות קרן הפנסיה במהלך 5 שנים שלפני מועד הפרישה החוקי, כאשר מנוכים מן הפנסיה אחוזים בהתאם למס' שנות ההקדמה. כמו-כן בשרות הממשלתי, ברשויות המקומיות ובשרותי הבטחון קיימים הסדרים מובנים של יציאה לפנסיה מוקדמת כאשר העובד מקבל בגין כל שנת עבודה 2% ממשכורתו האחרונה ועד לתקרה של 70%.
  • פנסיה מקיפה
  • תוכנית פנסיה שבמסגרתה מקבל העובד בהגיעו לגיל פרישה, קיצבת זקנה, קצבת נכות באם הפך לנכה במהלך שנות עבודתו, וקיצבת שאירים לשאיריו לאחר מותו, כעובד או כפנסיונר.
  • פנסיה צוברת
  • פנסיה שהכספים אשר נצברים בה במהלך שנות עבודתו של העובד, מורכבת מתשלום חלקו של העובד ומחלקו של המעסיק.
  • פנסיה תקציבית
  • פנסיה שהכספים המשמשים לתשלומה באים מתקציבו השוטף של המעביד וללא ניכוי משכרו של העובד. פנסיה תקציבית ניתנת לעובדי מדינה, לעובדי רשויות מקומיות ואזוריות, לעובדי מערכות הביטחון ולעובדי תאגידים ממשלתיים. שעור הפנסיה הוא מרכיבים קבועים של המשכורת האחרונה שהיתה לעובד בטרם פרישתו.
  • פנסיית גישור
  • פנסיה המוצעת ע"י המעסיק לעובד לפרישה מוקדמת, ומטרתה לגשר בין מועד הפרישה המוקדמת לבין המועד בו יהיה העובד זכאי לקבל פנסיה מקרן הפנסיה בה הוא מבוטח. בגיבושה של פנסיה כזו נלקחים בחשבון מס' משתנים כמו: שכרו האחרון של העובד, ותשלומים שונים העשויים לכסות את תקופת הביניים כדי לאפשר לו לשמור על הכנסה ורמת חיים סבירה.
  • פנסיית יסוד
  • תוכנית פנסיה בסיסית המבטיחה קיצבת זקנה בלבד לעובד אשר צבר במועד פרישתו 10 שנות ביטוח פנסיוני לפחות. בפטירתו של הפנסיונר זכאים שאיריו לפנסיית שאירים. מאחר ותוכנית פנסיית יסוד אינה מבטיחה מרכיבים חשובים כגון: נכות ושאירים, הופסקה קבלת חברים לתוכנית זו וכיום ההסדר הפנסיוני הוא פנסיה מקיפה.
  • פערי השכר
  • ההבדלים בין משתכרי השכר הגבוה למשתכרי השכר הנמוך. חלוקה האוכלוסיה העובדת לעשירונים, בין מקבלי שכר מינימום ומקבלי שכר מקסימום, משקפת את פערי השכר במשק.
  • פריון עבודה
  • ערך התפוקה של העובד הנמדד ביחידות של זמן: שעה, חודש, שנה. נתונים אלה משמשים בסיס לנסיון להגברת הייצור ע"י שכר עידוד, הנעת עובדים, העשרת עיסוקים, שיתוף ברווחים, ועוד.
  • פרישה גמישה
  • טווח גילים שהעובד בוחר לעצמו באיזה גיל לפרוש מהעבודה ולקבל גימלה. למשל: זכות אשה לפרוש בגילים שבין גיל פרישה שלה – 62/64 לבין גיל הפרישה לגבר – 67, או מועדי פרישה גמישים בשרות המדינה ובשלטון המקומי, מגיל מסויים.
  • פרישה מרצון
  • תכנית פרישה שמגבש ומציע מעסיק לעובדיו כאשר נוצר צורך בצימצום כוח האדם או בשינויים מבניים במערך האירגוני של מקום העבודה. במסגרת תכנית "פרישה מרצון", מוצעים לעובדים תנאי עבודה משופרים, פיצויי פיטורים מוגדלים, מענקי הסתגלות, מימון הכשרה ו/או הסבה מקצועית, וכו'.
  • פרמיה
  • תשלום בעד תפוקה שעולה על הנורמה הנקבעת במסגרת שיטת מדידת העבודה – שכר עידוד. הפרמיה יכול שתשולם על בסיס מדידת ביצועי העובד לעומת הנורמה שנקבעה במועצת הייצור, או על בסיס מוסכם, ובאופן קבוע מבלי למדוד את ביצועי העובד, וכאשר ביצועיו אינם ניתנים למדידה מדוייקת.
  • פרק זמן מינימלי (פז"מ)
  • פרק הזמן שבו צריך העובד לשהות בדרגתו קודם שיהיה ראוי לקידום לדרגה הבאה.
  • פררוגטיבה ניהולית
  • זכותו של המעסיק לנהל את עיסקו כראות עיניו, כחלק מזכות הקניין שלו במקום העבודה. פררוגטיבה ניהולית באה לידי ביטוי בסמכויות שונות: סמכות להטיל משמעת, סמכות להביא לשינויים בתנאי העבודה לרגל אירגון מחדש, להעביר עובד מתפקיד לתפקיד,בכפיפות למגבלות שבחוק או בהסכם הקיבוצי/האישי, וכו'. למרות זאת הסמכויות מוגבלות בכך שהן צריכות להביא בחשבון גם את זכויותיהם של העובדים במניעת אפליה, ושפעילותו תיעשה בתום לב .
  • פשרה
  • תוצאותיו של הליך פישור. דרך לקיצור הליך משפטי כאשר בית משפט נותן פסק דין להסכמות שהגיעו אליהן שני הצדדים שבמחלוקת.
  • צו הרחבה
  • צו הניתן ע"י שר התמ"ת המרחיב את האוכולוסיה עליה חלות הוראות שבהסכם קיבוצי כללי שנחתם בין ארגון העובדים למעביד או לארגון מעבידים. מטרתו של הצו להרחיב את האוכלוסיה העובדת במקומות עבודה שאין בהם הסכמים קיבוציים והמועסקים בתחומים ובענפים דומים – צו הרחבה בענף מסויים. צווי הרחבה כלליים ניתנו בנושאים: תוספות יוקר, דמי נסיעה לעבודה ודמי הבראה, הם מוחלים על כל העובדים ובל המעבידים במשק.
  • קבלן כוח-אדם
  • מי שעוסק במתן שרותי כוח אדם של עובדיו אצל מעביד אחר. העסקת עובדים באמצעות קבלן מטרתה גיוס מהיר של עובדים מיומנים הנחוצים לעבודה זמנית תוך השתחררות מעסיק מהגבלות של פיטורי עובדים, שחלות עליו מכוח הסכם קיבוצי, כמו גם הוזלת עלות העבודה הניתנת ע"י גורמים זולים מאלה שבהסכם הקיבוצי. חוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם מנסה להגביל את משך הזמן שעובד יועסק באמצעות הקבלן ויאפשר לעובד לאחר 9 חודשים להשתלב במערך כוח האדם של המפעל.
  • קבלן משנה
  • קבלן המקבל באופן עצמאי משימות המהוות חלק מפרוייקט רחב יותר ומתחייב לבצע את המשימות בתוך פרק זמן מוגדר ובמחיר מוסכם בעד השרות או המוצר שהוא מספק.
  • קבלן שירותים
  • מי שעוסק באמצעות עובדיו במתן שרות מסויים למזמין השרות, כגון שרותי ניקיון.
  • קופה לפיצויי פיטורים
  • קופת גמל המשמשת את המעסיק לצורך תשלום פיצויי פיטורים לעובדיו בעת הצורך. ההפרשות לקופת הפיצויים נעשית לפי הזכות לפיצויים של כל עובד אך הכספים אינם נרשמים על שם העובד.
  • קופת גמל הונית
  • קופת גמל המשלמת לעמית בה, בבוא העת, את הכספים שצבר ובתוספת רווחים. החל משנת 2008 נאסרה הפקדת כסף בקופת גמל הונית אלא לקצבה בלבד, אולם כספים המונחים בקופה הונית ממשיכים להתנהל עד מועד פדיונם ע"י העמית.
  • קופת גמל לקצבה
  • קופת גמל שהכספים המופקדים בה נועדים לשלם לעמית תשלומים חודשיים, החל מן המועד שבו נעשה זכאי לקבל התשלומים.
  • קורות חיים
  • מסמך שבו מפרט מועמד לעבודה את השכלתו, כישוריו, נסיונו, עבודתו במקומות קודמים, וכו', כדי שמעסיק יקבל מידע בסיסי על התאמתו של העובד למשרה הפנויה.
  • קידום
  • העלאת עובד לדרגה גבוהה יותר או לתפקיד בכיר יותר בארגון.
  • קניין רוחני
  • יצירה או המצאה שיוצר אדם הם קניינו ומוגן במסרת זכות הקניין. קניין חומרי של עובד היוצר אצל מעבידו הוא קניינו של המעביד אם כי לעובד יש זכויות מסויימות עליו, כמו זכות יוצרים, למשל: מאמר שכותב מחבר בעתון.
  • קצבה מזכה
  • על-פי פקודת מס הכנסה, גובה הפנסיה שבעבורה ניתן פטור בגובה 35% ממס הכנסה, שהיא כיום 7,520 ש"ח . דהיינו: פטור בגובה 2,632 ש"ח.
  • קריאת פתע
  • תשלום הניתן לעובד שנקרא לעבודה לאחר ששב לביתו בתום יום העבודה, לרגל משימה הדורשת טיפול מיידי. תשלום זה הוא בד"כ קבוע מראש בלי תלות במס' השעות שעבד ובגינן מגיע לו תשלום בהתאם.
  • קרן ביטוח מעסיקים
  • קרן הפועלת באמצעות אירגון מעסיקים שמטרתה לסייע למעסיקים מול תביעות שכר חריגות ובמתן פיצוי על נזקים שנגרמים למעסיק במקרים שפורצת במפעלו שביתה.
  • קרן דמי מחלה
  • קרן שבה מפקיד מעסיק מידי חודש אחוז מסויים משכרו של עובד, על מנת שהקרן תפצה אותו בעת מחלתו. דרך פיצוי זו מתאימה בעיקר לעובדים ארעיים, שעקב ניידותם יקשה עליהם לצבור ימי מחלה אצל מעסיקיהם.
  • קרן הגמלאות המרכזית (קג"מ)
  • קרן פנסיה מקיפה ותיקה שחברים בה בעיקר עמיתים העובדים במגזר ההסתדרותי, תוכנית הפנסיה היא לביטוח זקנה, נכות ושאירים, כמו שאר הקרנות הותיקות ( מבטחים, מקפת).
  • קרן השתלמות
  • תוכנית חיסכון המופעלת ע"י איגודים מקצועיים וחברות השקעה הנובעת מניכוי של 2.5% משכר העובד והפרשה של 7.5% ע"ח המעסיק. אצל קבוצות עובדים מסויימות השעורים הם שונים למשל: מורים. חלקו של המעסיק בהפרשות לקרן אינו נחשב הכנסה לעובד לעניין מס הכנסה עד לגובה תקרה מסויימת הנקראת הפקדה מוטבת. כספי החסכון מקרן ההשתלמות ניתנים למשיכה לאחר 6 שנים, או בתום 3 שנים אם הם מיועדים למטרת השתלמות על פי תוכנית מוגדרת ומאושרת.
  • קרן חופשה
  • קרן שבה מפקיד מעביד עבור העובד אחוז מסויים משכרו על מנת להבטיח לו תשלום מן הקרן בעת יציאתו לחופשה. קרן זו מתאימה בעיקר לעובדים ארעיים אשר עקב ניידותם יתקשה להם לצבור ימי חופשה אצל מעסיקיהם.
  • קרן פנסיה ותיקה
  • קרנות פנסיה שנוסדו לפני 1995, אשר נסגרו לקליטת עמיתים חדשים עקב היותן גרעוניות : מבטחים, מקפת, קרן הגימלאות המרכזית, נתיב, ועוד.
  • קרן פנסיה חדשה
  • קרנות פנסיה שנפתחו במקביל לקרנות הותיקות הקיימות, כדי לקלוט עמיתים חדשים. בניגוד לקרנות הותיקות שנסגרו בגלל היותן גרעוניות מבחינה אקטוארית, הקרנות החדשות מאוזנות והן מבוססות על צבירת זכויות תוך איזון אקטוארי. מכאן שתנאי החברים בהם נחותים מן התנאים בקרנות הותיקות.
  • ראיון העסקה/ ראיון עבודה
  • ראיון שבמסגרתו נפגש מועמד לעבודה עם מעסיק או נציגו, כדי לבדוק את מידת התאמתו לתפקיד אשר בגינו הגיש מועמדותו.
  • ראיון עזיבה
  • ראיון שמתבצע עם עובד מתפטר לברור הסיבות שהניעו אותו לעזיבתו. ראיון כזה נועד למעסיק לגבש כלים למניעת התפטרויות נוספות ולגבש גישה לשימור עובדים.
  • רכב צמוד
  • רכב שהוצאות רכישתו או שכירותו ממומנות ע"י המעסיק והוא משמש עובד מסויים לצורכי עבודתו ואף לצרכיו הפרטיים. הסיבות להצמדת רכב כזה נובעות מכך שהעובד זקוק לרכב בשעות עבודתו לשם מילוי תפקידו, או שהרכב ניתן לעובד בכיר כסמל סטאטוס.
  • בשנים האחרונות מעסיקים מתייחסים לרכב הצמוד כאל הטבה לעובד ללא תלות בדרגתו ובתפקידו. קבלת הרכב באה על חשבון חלק מן הברוטו שלו, והוא מחוייב עליה בתשלום שווי מס בהתאם לקבוצה שהרכב משתייך אליה או לערכו הכספי.
  • רפואה תעסוקתית
  • ענף של הרפואה העוסק במחלות מקצוע ובמחלות הנובעות מעיסוקו של העובד. להמלצתו של הרופא תעסוקתי משקל בקביעת כושרו של העובד למלא את תפקידו מבחינה רפואית.
  • רציפות זכויות פנסיה
  • הסדר הקיים בין קרנות פנסיה למיניהן, המאפשר לעובד לקבל פנסיה מן הקרן האחרונה בה היה מבוטח בעבור כל שנות עבודתו המבוטחות במספר קרנות פנסיה. הסכמי רציפות קיימים בין קרנות הפנסיה ההסתדרותיות לבין עצמן ובינן לבין ממשלת ישראל והרשויות המקומיות כמעסיק.
  • שאירים
  • בני משפחת הנפטר – בן-זוג, ילדים, תלויים – הזכאים לקיצבת שאירים אם הם ממלאים אחרי תנאי זכאות לקבל קיצבה.
  • שביעות רצון בעבודה
  • שילוב אינטרסים שונים בין העובד למקום עבודתו, המתבטא באיזון שבין השקעותיו ותפוקותיו של העובד לבין התגמולים שהוא מקבל, מבחינה חומרית והתחושה הפנימית שלו.
  • שביתה פוליטית/שביתת מחאה
  • שביתה שאינה מכוונת כלפי המעסיק אלא כלפי מערכות השלטון – ממשלה, כנסת, והיא קשורה למעמדם ותנאי עבודתם של העובדים המושפעים מהחלטות הממשלה, כגון: מיסוי שכר, הפרטה, העלאת מחירים, וכו'.
  • שביתה פראית
  • שביתה היזומה ע"י קבוצת עובדים ללא אישורו של אירגון העובדים ובתקופה שהתחייב לקיומו של שקט תעשייתי.
  • שביתת אהדה
  • שביתה שנועדה להביע הזדהות עם עובדים אחרים ועם מאבקם.
  • שביתת אזהרה
  • שביתה קצרה – מס' שעות או יום-יומיים, שמטרתה להבהיר למעביד כי העובדים רציניים בכוונתם להשבית את מקום העבודה. תוצאות השביתה משמשות לעתים אינדיקציה לגבי היקף הנזקים שעלולים להיגרם כתוצאה משביתה ממושכת.
  • שבתון
  • זכות (של מורים, עובדי מחקר, חברי סגל אקדמאי, שופטים) ליציאה להשתלמות אחת למס' שנים (בד"כ לשנה לאחר 7 שנות עבודה), לצורך קידומו המקצועי של העובד. בתקופת השבתון העובד אינו מקבל שכר מן המעביד אלא מענקי קיום וזכויות נוספות ולרבות מקרנות המיועדות לכך (קרן השתלמות). בתום השבתון העובד שב לתפקידו שבטרם היציאה.
  • שווי שימוש ברכב צמוד
  • תשלום מס בעבור שימוש ברכב צמוד שמעמיד מעביד לעובד, לפי קבוצת הרכב המופיעה ברשיון הרכב (עד 2009), או כאחוז ממחיר מחירון הרכב (החל מ-2010).
  • שוויון בעבודה
  • מתן יחס שווה לכל העובדים ללא אפליה מטעמי דת, גזע, מין, גיל, עדה, וכו'. חוקים רלבנטיים לעניין השויון הם: חוק שויון הזדמנויות בעבודה, חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, גיל פרישה שווה (חוק גיל פרישה).
  • שוויון הזדמנויות בעבודה
  • יצירת תנאים המאפשרים לקבוצות שסבלו מאפליה, להשתלב במעגל העבודה ולהגיע לתוצאות דומות/שוות לאלה שלא סבלו מאפליה. מתוך עיקרון שיש לתת לכל אדם הזדמנות לקבלה לעבודה ולהתקדמות בה. לקידום שויון ההזדמנויות הוקמה במשרד התמ"ת בשנת 2005 נציבות שויון הזדמנוות בעבודה.
  • שוליה
  • חניך הרוכש את מקצועו באמצעות עבודה מעשית מודרכת אצל מומחה.
  • שחיקת שכר
  • ירידה בכוח הקניה הריאלי של השכר בגלל עליית מחירים. פיצוי חלקי לכך נעשה ע"י תשלום תוספת יוקר לכלל השכירים במשק ואילו צימצומה ואף ביטולה של השחיקה יכול להיעשות באמצעות הסכמי השכר.
  • שחיקת שכר יכולה לבוא לידי ביטוי גם בהשוואה בין קבוצות עובדים אשר פועלות על פי הסכמי הצמדת השכר אחת לשניה, כאשר קבוצה אחת טוענת לשחיקת שכרה לעומת האחרת.
  • שיא הוותק
  • מספר שנות הותק המירבי לחישוב תוספת הוותק. למשל: בדרוג הוראה 36 שנים ובדרוג המח"ר 40 שנים.
  • שימוע
  • זכות ראשונית של העובד ע"י קבלת הזדמנות להשמיע דברו טרם קבלת החלטה בעניינו ע"י המעביד, בנושאים כגון: פיטורים, העברה מתפקיד לתפקיד.
  • שימור עובדים
  • פעולות שמבצע מעסיק על מנת למנוע עזיבה של עובדים את האירגון, בין השאר ע"י יצירת שכר תחרותי, מסלול קידום נאות, אקלים ארגוני נעים.
  • שיתוף בהתייעלות
  • שיטת שכר עידוד כוללני המאופיינת במתן תגמול כספי בעקבות התייעלות באירגון ע"י הפחתת עלויות הייצור, גידול התפוקה ושיפור האיכויות.
  • שיתוף ברווחים
  • הידוק הקשר שבין השכר ובין התפוקה נוצר באמצעות שיתוף העובדים ברווחי החברה. התשלום שמקבלים העובדים מגביר את המוטיבציה שלהם ובכך תורמים להגברת התפוקה ולצימצום עלויות הייצור. חלוקת הרווחים יכול שתיעשה לפי שיקול המעסיק ויכול שתיעשה לפי כללים ידועים מראש.
  • שיתוף עובדים
  • תוכנית לשיתופם של העובדים בפעילות של מקום העבודה בתחומים שהם מעבר לביצוע ישיר של התפקיד, ע"י שיתוף בניהול (קבלת החלטות), שיתוף בגיבוש תהליכי עבודה (הקמת מועצת ייצור), שיתוף כלכלי (שיתוף ברווחי המפעל).
  • שיתוף עובדים בניהול
  • שיתופם של העובדים בניהול מקום העבודה – דמוקרטיה תעשייתית – ע"י מינוי נציג עובדים בהנהלת המפעל, הקמת מועצת ייצור משותפת לעובדים ולהנהלה, שיתוף בבעלות על המפעל. פעולות אלה תורמות למוטיבציה של העובדים ושביעות רצון מן העבודה.
  • שכר ברוטו
  • סך כל התשלומים המשולמים לעובד בגין תקופה מסויימת (בד"כ חודש), לפני חישוב הניכויים שיש לבצע מן השכר.
  • שכר חציוני
  • ערך השכר שמחצית מן האכלוסיה העובדת נמצאת מעליו ומחצית מן האוכלוסיה העובדת נמצאת מתחתיו.
  • שכר יסוד
  • רכיב השכר הבסיסי שבמשכורתו של העובד והוא מוגדר בדרך כלל בסכום נקוב למשרה מלאה. לגובהו של שכר יסוד יש השפעה על גובה השכר הכולל משום שממנו נגזרים רכיבי שכר שונים.
  • שכר לפי זמן
  • שכר שערכו נקבע לפי כמות הזמן שמקדיש העובד ומחושב לפי נוסחה: שכר= מס' שעות עבודה כפול מחיר לשעה.
  • שכר לפי תוצאות
  • שכר המשולם לא רק על-פי תשומות העובד (זמן עבודה), אלא גם על-פי הישגיו (בשכר עידוד) והישגי המפעל, שיתוף ברווחים.
  • שכר לפי תפוקה
  • שכר מובטח
  • חלק השכר המשולם בכל מקרה, ללא תלות בתפוקה, למשל כאשר קבוצת סווארים מתייצבת בבוקר לעבודה והאוניה שצריך לפרוק מתעכבת, כתוצאה ממצב זה אשר לעובד אין שליטה עליו הוא מקבל בכל מקרה את שכר עבודתו היומי.
  • שכר מולן
  • שכר שלא שולם במועד שנקבע לפי חוק הגנת השכר (עד הים תשיעי מתום חודש העבודה), נחשב לשכר מולן בגינו המעביד עלול לשלם פיצוי הלנת שכר.
  • שכר מינימום
  • שכר שכל עובד זכאי לקבל לא פחות משיעורו. ערכו של שכר מינימום מחושב לפי 47.5% מן השכר הממוצע במשק והוא מתעדכן מידי שנה בחודש אפריל. בחישוב שכר המינימום נכללים מרכיבים : שכר יסוד או שכר משולב, תוספת יוקר (אם אינה נכללת בשכר המשולב) ותוספות קבועות המשולמות לעובד עקב עבודתו. אם כל המרכיבים הללו אינם מגיעים לשעור של 47.5% מן השכר הממוצע במשק העובד מקבל השלמה לשכר מינימום.
  • לא נכללים בחישוב השכר תוספת וותק, תוספת משפחה, תוספת משמרות, החזרי הוצאות, מענקים, פרמיות, וכו'.
  • שכר ממוצע במשק
  • אינדיקאטור מחושב המתפרסם מידי חודש ומידי רבעון על ידי הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה, ומצביע על מגמות התפתחות השכר במשק. מדד זה משמש לעידכון סכומים המפורטים בחוק הביטוח הלאומי ולעידכון גובה שכר המינימום במועדים שנקבעו.
  • שכר משולב
  • שכר יסוד ובצרוף תוספת וותק ובשרות הציבורי שכר דרגה על-פי לוח הדרוג ובצרוף תוספת הוותק. השכר המשולב הוא פונקציה של הוותק ולכן טבלאות השכר המשולב התפרסמות, כוללות שורות לכל דרגה בהתאם למס' שנות הוותק האפשריות.
  • שכר משמרות
  • שכר המשולם לעובד בתמורה לעבודתו במשמרת שניה (אחה"צ והערב) ובמשמרת שלישית (לילה).
  • שכר נטו
  • השכר ברוטו שממנו נוכו ניכויי החובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות לפנסיית חובה), ושאר הניכויים שהם ניכויי רשות שלאחר הפחתתם מתקבל השכר נטו לתשלום לעובד.
  • שכר פנסיוני
  • חלק השכר המהווה בסיס לניכוי מן העובד והפרשה של המעסיק לקרן הפנסיה או לקופת הגמל. בשכר הפנסיוני נכללים רכיבי השכר הקבועים ואינם נכללים רכיבים שאינם קבועים או החזרי הוצאות.
  • שכר קבלני
  • שכר המשתלם לפי תפוקתו של העובד ללא הבטחת שכר בהתאם לזמן העבודה. הנוסחה המקובלת לשכר קבלני: שכר קבלני = יחידת תוצרת כפיל מחיר היחידה. נוסחאות אחרות לחישוב שכר קבלני – באופן דיפרנציאלי כלומר: ככל שמס' היחידות המופקות גדול יותר השכר הקבלני עולה בהתאמה, או שכר קבלני שעתי לפיו מוקצב לעובד זמן נתון לביצוע המטלה ובעת שיסיימה יקבל שכרו המוסכם (יומית, וכו')
  • שכר שוויוני
  • מדיניות שכר שבו נשמרת גישה שויונית לקביעת רמות השכר. גישה זו משקפת מדיניותשויונית של ארגון עובדים הדוגלת בצימצום פערים בין עובדים בעיסוקים שונים וברמות הכשרה שונות.
  • שלוש השנים האחרונות לחישוב הפנסיה
  • שיטה לחישוב המשכורת הקובעת לתשלום הפנסיה המתבססת על תשלומי העובד והמעסיק לקרן הפנסיה שנעשו בשלש השנים האחרונות טרם פרישתו.
  • שמירת הריון
  • מצב שבו אישה הרה נאלצת להיות מרותקת לביתה או למיטתה כדי לשמור על עוברה. עובדת שהייתה מרותקת בשמירת הריון לפחות 30 ימים זכאית לגימלת שמירת הריון מן המוסד לביטוח לאומי.
  • שעות נוספות
  • שעות העבודה החורגות ממסגרתיום העבודה הרגיל או שבוע העבודה הרגיל. בחוק קיים היתר להעסקהבשעות נוספות במסגר של 4 שעות ביום אך לא יותר מ-12 שעות בשבוע.
  • שעות נוספות גלובליות
  • רכיב שכר קבוע שאמור לפצות את העובד על עבודה בשעות נוספות ללא קשר למס' השעות הנוספות שביצע בפועל.
  • שעות עודפות
  • במקומות עבודה בהם מועסקים ביום עבודה קצר מן הקבוע בחוק, שעות העבודה שהן מעבר ליום העבודה הרגיל אך בגבולות יום העבודה שעל פי החוק, נקראות שעות עודפות שהתמורה המשולמת בעדן הוא 100% של שכר שעה.
  • שעת הנקה
  • זכות הניתנת לעובדת במשרה מלאה להיעדר בתשלום שעה אחת ביום במשך 4 חודשים מתום חופשת הלידה. מסגרת זמן זו החליפה את האמור בחוק עבודת נשים שהיתנה בעבר את ההיעדרות בהנקת הילוד.
  • שקט תעשייתי
  • קיומם של יחסי עבודה ללא הפרעות ושיבושים. שקט תעשייתי מושג על פי רוב לאחר משא ומתן וחתימה של הסכם קיבוצי בו מופיע סעיף שמירה על שקט תעשייתי בתקופת תוקפו של ההסכם.
  • תבנית העסקה
  • המסגרת שבה מתקיים קשר בין נותן העבודה למקבל העבודה : המקובל – שכיר אצל מעבידו. תבניות אחרות: עובד עצמאי, קבלן כוח אדם, קבלן משנה, משתתף חופשי, מיקור חוץ.
  • תגמולים
  • סכום כסף שמשלמת קופת גמל, לרבות באופן חד פעמי, ובהגיע נהמועד לביצוע התשלום, בהתאם לכללי הקופה ולתקנות מס הכנסה.
  • תוכנית פרישה
  • תוכנית לצימצום מצבת כוח האדם באירגון מסיבות כלכליות או לשם ריענון השורות. במסגרת התוכנית נקבעים מספרי העובדים הפורשים במפעל כולו או לפי מחלקות, קביעת תנאי פרישה, הכנת תקציב ליישום התוכנית והצעות חלופיות לעובדים שלא ניתן להפרישם או שניתן לנייד אותם ליחידות אחרות.

מצאו את הכל השירותים שלנו בתחום יחסי עובד מעביד פה.